מילה של אמא בפייסבוק

למי שטרם עשה "לייק" ל"מילה של אמא" בפייסבוק, זה הזמן.  אתם מוזמנים להעלות כל נושא לדיון, כל הערה וכל הארה.

הכל יתקבל בברכה.

תודה

עלמה ויהונתן מחכים ל"לייק"

מנועי חיפוש למציאת תוכן מתוך בלוגים

לא רק מנועי חיפוש לאתרים, פורטלים, מידע אקדמי וחדשות אלא גם מנועי חיפוש למציאת תוכן מבלוגים.  הבלוגים והתוכן האישי מתרבים ברשת ויש אנשים המבקשים לאתר בתוכם מידע.

קראתי כתבה מעניינת בנושא מאת עמי סלנט,  מיידען בכיר וותיק (גילוי נאות, היה מרצה שלי בכמה קורסים באוניברסיטת בר-אילן), הכתבה נקראת "מנועי חיפוש ייעודיים לתחום הבלוגים".  אני מאמינה שכל בלוגר/בלוגרית וקוראי הבלוגים למינהם ימצאו בה עניין רב.

רשימת ספרי ילדים – ילדים חריגים

המונח ילדים חריגים  יכול להישמע לא טוב ואולי כדאי לנו להשתמש במילה ילדים "מיוחדים". יש הרבה ילדים מיוחדים והם שונים במיוחדות שלהם. הם לוא דווקא שונים בעצמם אלא הסיטואציה שלהם בחיים היא אחרת. הרשימה של ספרי הילדים כאן היא אוסף מגוון של "שונויות" (ילדים מאומצים/להיות שונה בהתנהגות/להיות ממשוקף/להיות אחות לאחות נכה ועוד).

"להיות שונה"/אדי אלון/הוצאת רכגולד

"להיות אחר – זה בסדר"/טוד פאר/הוצאת כתר/2003 (לילדים בגילאים 3-7, על ילדים מאומצים)

"תום החתול הכחול"/יפה טלרק/ הוצאת נגה קט

"פילים לא רוקדים בלט"/פני מקינלי/הוצאת שבא/2001  (התמודדות עם בעיות, כוח רצון)

"אחות של…לחיות עם ילד חריג"/גיא ורדימון/הוצאת פוקוס/2004  (על ילדה שאחותה בעלת צרכים מיוחדים)

"ילדי משקפיים"/גלית לוי/הוצאת אור-עם         (ילדים ממושקפים)

"שון העכבישון"/נאוה גיזנברג/הוצאת יבנה      (ילד שמשחק לבד)

"אחות קטנה והיא שונה"/דפנה מן-פונדק/הוצאת משכל/2001   (לגילאים 3-7 ,  על אחות פגה)

"יש לי חבר והוא אחר"/עדנה מישורי/עדנה מישורי /סטימצקי  (על אוטויזם)

עזרו להציל את הילדה החמודה תמר שטטר

אתמול בחדשות הביאו את סיפורה הכואב של תמר, ילדה בת שנה ושמונה חודשים. תמר הרגישה לא טוב והגיעה עם הוריה למיון בבית חולים ושם התגלה בגופה הקטן גידול בכבד. העניין התגלה לפני שלושה שבועות בלבד והזמן להצלתה קצר. ההורים וכל המשפחה גילו שבארה"ב יש רופא שהמחלה של תמר היא המומחיות שלו והם כולם טסים לטיפול וניתוח. העלות כמו שאתם מבינים לא פשוטה למשפחה ממוצעת,  למעלה ממליון ש"ח.

הכתבה הייתה מרגשת ואני מקוה שהפרסום כאן יוביל אתכם להתקשר ל- 03-5777666 ל-"חברים לרפואה", שם תוכלו לתרום באמצעות כרטיס אשראי. לשמחתי השארתי את הפרטים שלי עכשיו והם אמורים לחזור אלי.   הרבה רוצים לתרום וזה כבר משמח.   

הכתבה עליה פורסמה היום ב YNET, שם תוכלו לקרוא עליה ועל עוד אמצעים לתרומות.

עכשיו נותר לקוות שהניתוח יעבור בהצלחה.

נסיכת הכתר הדני, מרי, נחשבת ל"סטייל אייקון"

cbsnews.com

מאז אירוסיה ליורש העצר פרדריק (שנת 2004), אפשר היה לראות את הטעם המשובח שלה בבגדים. אפשר היה לראות איך היא רזתה (כמו כל פשוטת עם אחרת שנהפכת לנסיכה, ראו קייט מידלטון…) וגם איך כל תמונה פומבית שלה נמכרת בהמוני עותקים.  היא מצטלמת נהדר, גבוהה ומיוחדת מאוד.  בנוסף היא נותנת חסות לשבוע האופנה שמתקיים מדי שנה בקופנהגן. היא אהובה בדנמרק, אך במקור היא אוסטרלית, מהאי טסמניה, מהוברט.

בשנים האחרונות אני מודה, בכל תמונה שלה אני מתבוננת הרבה. פשוט חתיכה, מתלבשת אלגנט ובצורה שהכי מחמיאה לה. אני לא מבינה גדולה באופנה אבל מההתבוננות שלי היא פשוט מושלמת בהופעתה.

עיתוני דנמרק, בריטניה  ונוספים באירופה (וכמובן באוסטרליה) מכתירים אותה מדי שנה לאחת מה"סטייל אייקון" של בתי המלוכה ובכלל. צודקים.

אני מצרפת לכם קישור כאן שתמיד מתפרסם באתר www.bt.dk כשמזכירים את הנסיכה מרי בהקשר של אופנה.

ספרי ילדים בנושא השואה

יום השואה אמנם עבר אך למעוניינים אספתי רשימת ספרים בנושא, הרשימה שלפניכם קצרה ומיועדת דווקא לגיל הרך שלא תמיד קל לספר לו על היום הזה (למתבגרים יש לא מעט ספרים):

מתוך אתר datili.co.il

- צ'יקה, הכלבה בגטו / בת שבע דגן / הוצאת מורשת/1999 (מיועד לגילאים 3-7).

- כשהרעש שכב לישון/ בת שבע דגן/ הוצאת צבר/ 2006 (לגילאי 3).

- היום בכתה לי הצפירה/ בת שבע דגן/ הוצאת יד ושם/ 2002 (ספר שירים, כשכל שיר מדבר על סממן אחר של השואה. לילדי הגן וביה"ס יסודי).

- לו הכוכבים ידעו לדבר/ בת שבע דגן/ הוצאת ספרות עכשיו/2000 .

- למה לנפתלי קוראים נפתלי/ אלונה פרנקל/ הוצאת מודן/2009  (לגיל הרך 3-4).

-המגרה השלישית של סבא/ ג'ודי טל קופלמן (לגילאי 4 -6).

- איך למדתי גיאוגרפיה/ אורי שולביץ/ כנרת זמורה ביתן/ 2008 (לגילאי 3-6).

לידה בייתית. למה לכל הרוחות?

לפני יומיים דווח בחדשות על מקרה קשה של לידה בבית. האחות לא הייתה אחות מיילדת והלידה הסתיימה במצב קשה של האם ונזק מוחי לתינוק. כך שמעתי בחדשות ערוץ 2.

המקרה מחזיר אותי לעידן שבו אנו חיים. כל אחד רוצה לעצמו משהו ייחודי, אישי, שונה מהאחר (סולידריות היא מילה גסה). כל אחד לעצמו. כל אחד רוצה להפגין גישה מקורית או שונה ממה שמקובל עד כה.

ולענייננו, גם בתחום ההורות אני רואה הורים שרוצים "לעשות אחרת" : לא לחסן את ילדיהם, לא לעשות ברית מילה (מקרים קצת יותר קיצוניים), להיות חברים של הילדים, ללכת לחוגי יוגה לתינוקות כי זה חשוב לקשר תינוק-אמא (חחחחחח), בזמן הלידה בבית חולים לקחת מישהי בתפקיד "דולה" שמולה ומשלמים לה אלפי ש"ח  (לא עדיף לקחת חברה טובה לצידכן שיש לה ילדים וניסיון או את אמא שלכן, למה לשלם למישהי אחרת?  מה היא יותר טובה/"מוסמכת"/ ולפעמים מפריעה לצוות הרפואי!), ויש כאלו שרוצות ללדת בבית….

מצטערת חברים. אני הולכת בתלם בעניינים האלו. אני מחסנת את ילדיי, יולדת "לא עלינו" בבית חולים ולא חושבת שהחוג יוגה בייביז יתרום לקשר ביני לבין ילדיי …

הנגרייה של סבא יוסי, קיבוץ עין גב: המלצה חמה ביותר

אבא מנדנד את עלמה על סוס מעץ

את כל ימי חול המועד פסח בילינו בצפון. כמו כל הורים לילדים חיפשנו אילו פעילויות יכולות להיות מתאימות לגילאים שנה וחצי וארבע (מעבר לטבע עצמו כמובן….! )

קרובי משפחה שלי שגרים באחד מהקיבוצים בעמק הירדן סיפרו לי על "הנגרייה של סבא יוסי" בקיבוץ עין גב. מייד נכנסתי לאינטרנט, לגוגל ומצאתי את האתר של המקום וכמובן התרשמתי מאוד. אבל גם אני יודעת שלפעמים מה שרואים באינטרנט זה לא בדיוק מה שמקבלים.

כאן ציפתה לי הפתעה, המקום הזה שווה הרבה יותר מהתמונות. פשוט מקסים ביופיו. שובה את הלב. מייד כשנכנסים מצד ימין אזור גדול של משחקייה לילדים עשויה מעץ (25 ש"ח לילד, להורה חינם, יש קפה-תמורת כסף). המבנה מעין אונייה עם שתי קומות, כולה מעץ כמובן. מדרגות מעץ, סוס נדנדה מעץ, עגלה של בובה מעץ (כמו של פעם), וכל מיני פינות משחקים מקסימות לילדים (מצ"ב תמונות).

יהונתן רב חובל/הנגרייה של סבא יוסי

יהונתן ואורן צובעים את צעצועי העץ שבחרו

לא עוד ג'ימבורי סתמי בקניון, באמת משהו מיוחד. ומצד שמאל של הכניסה, פינת העבודה של הנגרים הצעירים. כל ילד בוחר צעצוע מעץ (עלות משתנה לפי גודל הצעצוע, יש זולים ויש פחות…) ולאחר מכן מופנה לשבת עם מדריך מיוחד עבורו שמלמד אותו איך צובעים את הצעצוע, מנחה אותו איך מייבשים ולבסוף איך קודחים, שמים מסמרים והכל ביחס אישי. יוסי שקיבל את פנינו בחביבות הוא מורה לקולנוע ויחד עם אשתו יוכי , מורה ואמנית הקימו את הנגרייה (לפי דף הפרסום),
באמת שאין לי מילים לתאר את הכייף שהיה ליהונתן, לאורן, לשי ועלמה (וגם לנו ההורים) במקום הזה.

נ.ב. לא ממליצה על המסעדה שליד. אני מבינה שבמקום תיירותי ומצליח גובים הרבה כסף על המנה, אבל שתהיה לפחות ראויה! הזמנו שניצל וצ'יפס לילדים ומה שקיבלנו היה מבייש. קיבלנו מנה קטנה ובאותו רגע הצטערנו שלא הלכנו לאכול במקום אחר. חבל.

אי חגירת ילדים באוטו – 1000 ש"ח . טוב מאוד!

ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה השבוע להגדיל את הקנס על אי חגירת ילדים עד גיל 3 ל-1000 ש"ח.  בהתחלה דובר על פחות, על 500 ש"ח.  אבל סופסוף הכנסת הבינה את חשיבות הנושא והכפילה את הקנס.

הקנס על אי חגירת ילדים בגילאים 3-8  – 750 ש"ח.

הקנס על אי חגירת ילדים בגילאים 8-14 – 500 ש"ח

אני מקוה שיש מעט הורים כאלו שמסכנים את ילדיהם ושאולי בכל זאת יש להם מצפון והעונש הכלכלי ימנע מהם לעשות שטויות ולשחק בחיי הילדים.

סומכים על עוזרות הבית שלכם? תחשבו שוב

הכוונה שלי בכותרת היא לא לגניבות.  את זה אני חייבת להבהיר בראשית הפוסט.

אתחיל בלספר לכם שבבית אצל הוריי מעולם לא הייתה עוזרת בית ולא הייתי חשופה ל"דבר" כזה. אמא שלי, שתהיה בריאה, עשתה ועדיין עושה את כל הנקיונות בעצמה.  כך גם אני, ניקיתי את ביתי שלי בעצמי.   הצורך לקחת עוזרת בית החל כשנולדה עלמה, הילדה שנייה שלי, ואני חזרתי לעבודה במשרה מלאה. 

זה אפשרי, אך לא רציתי לנקות את הבית ביום שישי, זה היום היחידי לסידורים ו"בילויים".  עכשיו אני מניחה שכל ההורים שקוראים מזדהים איתי….

אוקיי. החלטתי ללכת על עוזרת בית.

אבל אז התחיל משהו קבוע ועובר כחוט השני בין כל שלוש עוזרות הבית שהעסקתי עד כה:

פעמיים-שלוש פעמיים עובדות טוב. (מי יותר מי פחות, רואים מי יוזמת יותר ומי לא כמובן). אחר כך אני שמה לב שיותר מדי חפצים זזים ממקומם ולא חוזרים (ואני לא מוכנה לשמוע על זה שהן עושות כך כדי להראות שהן עובדות….). בימבה נשארת על השולחן בסלון, ספה לא במקומה, מקומות גם שלא נגעו בהם. ואבק? ככה-ככה.

בשלב הזה התחלתי לבדוק כמה זמן הן מנקות. אני משלמת פר שעה לארבע שעות עבודה.  חשוב לי לציין שאין לי בית גדול מאוד ולא מבולגן מאוד למרות הילדים, ואני לא נותנת לעשות "פרוייקטים" כמעט.

התוצאות היו מדהימות, בעיקר עם האחרונה. מתוך ארבע שעות, שעתיים וחצי והסתלקה.  כולל לא לנקות שני חדרים אבל לשנות מיקום החפצים כדי שאחשוב שניקתה שם.

פעם שאלתי חברה שגם לה עוזרת בית, למה הן לא מסדרות את הכסאות במקום, חפצים במקום, אחרי שמסיימות לנקות..התשובה התמימה שלה הייתה: הן רוצות להספיק כמה שיותר לנקות בזמן הזה…

אבל אני הרי משלמת על ניקיון הבית וסידורו???  אז למה להשאיר לי עבודה….

אם העוזרות היו בשעתיים וחצי עושות את כל מה שביקשתי, ניחא.  זה בעצם הכי חשוב לי, שהבית יהיה נקי.   אבל גם לשלם להן כסף טוב ושגם יסדרו אותנו ויסדרו את הבית מחדש….

אם את הדבר הכי חשוב לי הן לא עושות (שטיפת רצפה, לנקות מאחורי רהיטים שאפשר להזיז אותם) – אז למה לי עוזרת?

מתוך :  ozeret.co.il

אז בינתיים אני בלי. אין לי כוח להתחיל עוד אחת…

ולסיום, אל תתבלבלו, אם יותר מדי חפצים אינם במקומם כדי שתחשבו שניקו…אולי לא ניקו?!

מנחם בגין, 20 שנה בלעדיו.

בימים אלו מדינת ישראל מציינת 20 שנה למותו של מנחם בגין, ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה כאן, אמיץ, צנוע וטוב לב. איש האמת והשלום. אני מציינת זאת כיוון שבעבר סיפרתי לכם על הבית הרויזיוניסטי ממנו הגעתי אני.

סבי, ח"כ אברהם דרורי ז"ל, היה יד ימינו של מנחם בגין. סבי היה חבר אצ"ל, מדריך בשוני ושימש כאב וכמורה דרך להרבה יתומים שהגיעו לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה מאירופה. הוא היה ח"כ מטעם חירות בכנסת השלישית והרביעית, לא במלואן.  נפטר צעיר מאוד.

מכאן אתם מבינים מה השם "בגין" אומר לי.  בעיקר אומר לי צניעות ויושר ואהבת אדם וארץ ישראל ללא תנאים ובלי פשרות.

לצערי במדינה שלנו בכלל ובפוליטיקה בפרט לא קם אדם שמתקרב למעלות של בגין.  הלוואי ועוד יהיה.

אתמול צפיתי בערוץ הראשון בתוכנית לזכרו של מנחם בגין בהנחייתו של ירון דקל. התוכנית הייתה ערוכה היטב, מרגשת. בנוכחות ילדיו של בגין.  הרבה קטעים של בגין הראו בתוכנית, נאומים, משפטים חשובים שאמר ויזכרו לעד, ואני עם דמעות בעיניים.

אם התוכנית תשודר שוב ממליצה לכם בחום לצפות בה.

יהי זכרו ברוך

אחרי הניצחון של הליכוד בשנת 1977.  משפחתי מתארחת בביתם של מנחם ועליזה בגין.

ספרי ילדים מומלצים : הקשר בין הילד/ה לאמא

מה לא נכתב כבר על הקשר בין התינוק לאמו, ובהמשך על הילד/ה לאמא.

אין כמו אמא. ברור !

…למרות שאצלי בבית עלמה, בת שנה ושלושה אומרת כרגע רק אבא. הייתה תקופה שאמרה "מאמא" אבל התקופה היפה הזו הסתיימה. אני בהמתנה.  אבל יהונתן הגדול …הו הו…אומר אמא מתוך שינה בשלוש לפנות בוקר "אמא, אמא קומי…פיפי".

הילדים שזורמים בעורקיי, אהבות חיי

לפניכם רשימה של ספרים הנוגעים בקשר של הילד/ה לאמא:

"אמא תחזור עוד מעט"/ תמר אדר/הוצאת יסוד/ גילאי 3-6/על נוקי האפרוח שהולך לגן ומחכה לאמא שתחזור לקחת אותו.

"אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי"/נורית זרחי/דני ספרים/1995

"אני רוצה שאמא"/יהודה אטלס/1994/לגילאי 2-3

"אמא שלי"/אנטוני בראון/הוצאת מודן/לגילאי 0-3

"אמא את אוהבת אותי"/ברברה ג'יוסי/הוצאת כתר/2001/ילדה אסקימואית בוחנת גבולותעל רקע עולמה הקר באלסקה…

"ילד של אמא"/צרויה שלו/הוצאת קשת/2001

"על הברכיים של אמא"/סמדר שיר/הוצאת דביר/1988

"מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת"/לוין קיפניס/הוצאת מודן.

ויש עוד המון ספרים נוספים שאוסיף עם הזמן. אתם מוזמנים לעדכן אותי במייל: mamysword71@gmail.com

תודה נתונה לאתר שפ"י/משרד החינוך.

ספרי ילדים בנושא התעללות/פגיעה מינית (מניעה והתמודדות)

נושא קשה.  קשה היה לי בעיקר לקרוא את תוכנם של הספרים. אף הורה לא רוצה לחשוב שזה יקרה לילדיו. פשוט עצוב וכואב להחריד.

לצערי הנושא כל הזמן בכותרות ואי אפשר להתעלם מכך.  מחד, אני מאמינה שקריאה בספרים בנושא,  לילדים שעברו התעללות כזו מסייעת להם להבין, להרגיש, לא להדחיק ובעיקר להתמודד באומץ ולראות שהם לא לבד ושיש נוספים שגם להם קרה דבר דומה. ומאידך, ספרים ש"מזהירים" באופן עדין ילדים שלא להאמין לכל איש זר וגם קרוב ולא להתבייש לספר מה קרה למבוגר שמאמינים בו.

קריקטורה של התעללות בילדה בצרפת 1905 (מתוך ויקיפדיה, ערך "התעללות מינית בילדים").

לפניכם רשימת ספרים שליקטתי באינטרנט. הספרים לוקטו בעיקר מאתר "hatrada" ומאתר שפ"י, שירות פסיכולוגי חינוכי של משרד החינוך.

"זהירות!  ניצול מיני"/דפנה שריר/ ר. סירקיס מוציאים לאור (לילדים ולבני נוער. מכיל מגוון רחב של מקרים שאפשר ללמוד מהם איך להתגונן. וכן הערות מסבירות להורים).

"הגוף שלי ברשותי"/טליה מירון-שץ/הוצאת דביר/ התמודדות עם תקיפות מיניות   (סיפורים לילדים בנושא וכן מדריך לילדים)

"הגוף שלי ברשותי"/ליאור עידן-אבורמן/מתוך סדרת "הג'ירף שבלב"/הוצאת דני ספרים

"מי מצלצל בדלת?"/חנה טרומר/ספריית הפועלים  (ילדה שפתחה לאיש זר את דלת ביתה והוא החל לגעת בה. היא צעקה והוא ברח)

"משהו קרה לי"/פיליס א. סויט/הוצאת ברירות  (על ילדים ש"משהו" קרה להם ואחרי לבטים סיפרו לאדם בוגר שהקשיב וסייע).

"אצלי אין סודות"/אורה לי-וכטר/הוצאת כרטא  (4 סיפורים על ילדים שמצאו עצמם במצבים מביכים עם אנשים מסביבתם הקרובה).

"הכל בגלל אבא" מתוך "זכותי"/עמי גדליה/ספרית הפועלים  (סיפור קצרצר על ילדה שעברה התעללות על ידי אביה. העניין פרץ ממנה תוך תקרית עם חברות).

"איש שלא מכירים"/נעמי בן-גור/רכגולד בע"מ  (על איש זר המבטיח "משהו" לילדה…)

אתרי בריאות ישראליים – על מי לסמוך? חובה לקרוא – יש תשובה!

ברשת קיימים הרבה אתרים המתיימרים לתת לנו מידע רפואי. לא כולם טובים, חלקם מכוונים לדבר מסוים, חלקם בעלי עניין מסחרי, חלקם מטעים. אז איך בכל זאת אנחנו שאיננו בעלי ידע רפואי נצליח לדעת איזה אתר אמין ויכול לספק לנו את המידע הדרוש?

עפרה מהודר, חברתי מימי ביה"ס התיכון, מוסמכת במדעי הרפואה פרסמה כתבה בנושא ועושה לנו סדר באתרי הבריאות הישראליים. את הכתבה אני מביאה בפניכם וממליצה שתקראו.

חינוך חינם מגיל 3 – מוקד מידע של משרד החינוך

כולכם בודאי תוהים מה יהיה בשנה הבאה והאם החוק המדובר באמת ייושם.

ובכן, ראיתי פרסום של אוח – משרד החינוך/אגף פניות ותלונות הציבור שנותן מענה לשאלה הזו. התקשרתי למוקד המידע ולמספר שהם פרסמו

 1-800-250-025 (שפועל בין השעות 8:00-18:00 א-ה).

בשיחה הבנתי שלא נצטרך לשלם לעירייה את הסכום אותו אנו משלמים. למעט כמובן דמי ועד, חוגים ולצהרון. כך נכון להיום. לגבי גנים פרטיים נמסר לי – שעליהם לפנות למשרד המשפטים כדי להפוך לתאגיד ואז יוכלו לפנות למשרד החינוך ולקבל סבסוד על כל ילד.

אישית, קשה להאמין כמה גנים פרטיים ייכנסו לתהליך הזה.

גם זה משהו בשביל התחלה.

נחייה ונראה!