בהמשך לפוסט שלי מה -25 במאי על גני ילדים פרטיים, קראתי כתבה אתמול ב-YNET בנושא הפיקוח על גני הילדים הפרטיים. הכתבה קשורה קשר הדוק למה שכתבתי (כאילו מישהו קרא את הבלוג שלי והתייחס אליו…). היא תעניין אתכם וחשובה.
בהמשך לכתבה הזו, כתבתי מייל לח"כ אורלב שיזרז את העניין בנושא כי הוא חשוב מאוד.
אעקוב אחר הצעת החוק שלו ואעדכן אתכם.
עץ השידוכים של סימה
בית הקפה שלנו מהווה מרכז תרבותי ומרכז החיים בשכונה. הרבה משוחחים עם סימה, בעלת הקפה, סתם כך בהרבה נושאים. סימה הבינה די מהר שאנשים מחפשים שידוכים ועלה במוחה רעיון קודח, שאותו מימשה לפני מספר שבועות. בתוך בית הקפה ממוקם עמוד, כמו עמוד מודעות שברחוב ועליו כבר כמה שבועות תלויות מודעות קטנות עם פרטי אלו שמחפשים זיווג.
אחלה רעיון סימה!
מאתר newdriver
החלטתי לכתוב את הפוסט הזה בלב כבד, אבל מתוך תחושה של אחריות ושליחות. ההחלטה נפלה אחרי שהכנסתי את עלמה לפעוטון בשבוע שעבר והיה קטסטרופה. מקום שחשבתי שיהיה טוב והסתבר כ"לא מתאים".
עקב כך אני כותבת לכם את הדברים הבאים מניסיוני הרב מלהתרשם מעשרות מקומות כאלו.
קחו לתשומת לבכם ואל תשכחו שאתם מפקידים את הדבר החשוב ביותר בחייכם בידי אנשים וחשוב שתעשו עבודת שטח טובה לפני כן.
* בקשו לערוך חוזה והקפידו לקרוא ולהבין כל סעיף. לא ברור דבר מה? תשאלו ! כתבו לכם גם הבטחות שנאמרו בע"פ.
*לשאול שאלות ברורות לגבי כל דבר ועניין ותדאגו לקבל מענה ברור, מובן. שלא יהיו הפתעות. כדאי לעשות זאת בטרם החוזה, אפילו לפני שהחלטתם שאתם מעוניינים בגן ספציפי. לא כדאי להכניס את הילד לתקופת הסתגלות ולגלות "הפתעות", חוסר בהירות לגבי מה שקורה בגן ולגבי התשלום.
*שינה – היכן ישנים הילדים, תינוקות – בלולים או מיטות, וילדים קטנים במיטות או על מזרונים. (לא לשינה בעגלות)
*טלויזיה – ברור לכם שלא כדאי שתהיה כזו?! טייפ או CD כן, טלויזיה לא!
*חושך – מתי וכמה חושך. הכוונה היא האם המקום "מוחשך" במשך היום (לגרום לילדים לישון… מאוד נוח). בני שהה בגן שגם אחרי שקם משנת צהריים עדיין הילדים היו רדומים!.
*יחס, חיבוקים של הצוות המטפל. כן חיבוקים! שימו לב איך אוחזים בילדים שלכם, איך מאכילים אותם (בעדינות, באגרסיביות, חוסר רגש), איך משכיבים אותם לישון.
*חנייה ליד הגן – אל תסכנו אתכם ואת ילדיכם. אל תזלזלו בזה.
*אמינות של מנהלי הגן. הגננת (במידה והיא רק שכירה ולא המנהלת) יכולה להיות מקסימה אבל מקבלת הוראות…מבינים? באמינות אני מתכוונת שמה שאומרים לכם אכן כך בכל דבר. אחרי ששוחחתי עם אמא של מישהי מהגן, הבנו שנאמרו לשתינו דברים שונים בכל דבר ששוחחנו עליו. מימי פעילות הגן ועד התשלום החודשי.. שקר אחד כזה מעיד על שקרים אחרים. אל תשלו את עצמיכם.
*בקשו טלפונים של הורים אחרים שילדיהם בגן עכשיו (אפשר גם המלצות משנים קודמות ובכלל אבל לא רק!) שאלו אותם ליתרונות וחסרונות. בדקו כמה הם משלמים לחודש ועוד.
*שבו בגן – המלצתי לפני שרושמים את הילד לגן. לפני שבחרתם גן שבו בגן שעה ובשעות הבוקר. כדאי בין 8:30 – 9:30. תראו איך הצוות מתפקד כשכל הילדים ערים, בלחץ. זה העניין! לא חוכמה להראות לכם גן עם מחצית מהילדים שהגיעו או שחלקם ישנים!
*מספר אנשי צוות – פר מספר ילדים. (מספר תלוי גיל הילדים) יש נטייה חזקה לומר שיש X אנשים ועד X ילדים ואין. בבוקר שמים מספר ילדים בחדר הפעילות ועוד חלק בחדר אחר וחלק בגינה..וכך אתם אינכם יודעים כמה ילדים יש בעצם!
*קביעות ויציבות אנשי הצוות המטפל – האם כל אנשי הצוות עובדים יום מלא וכל השבוע (אם עובדים יום שישי מגיע כמובן יום חופש). או שכל יום אדם חדש בצוות. לילדים חשוב שהצוות יהיה קבוע כמובן.
*שעות פעילות הגן – ממתי עד מתי. רוב הגנים מתחילים בשבע וחצי. יש באמת מישהו בשעה זו בדיוק? (לא בערך) חברה שלי שחייבת לשים את ביתה בשעה זו ולרוץ לעבודה מחכה עד רבע לשמונה ויותר…
*ביקורי פתע – לא לוותר. אם לא אתם אז שלחו חברים להתעניין בגן ולרשום את ילדיהם (בכאילו).
*הסתגלות – החלטתם על הגן. יש תקופת הסתגלות והילד לא נמצא יום מלא בגן. החליטו כמה אתם משלמים על תקופה זו. מניסיוני, אל תתנו את הצ'ק מיד ביום הראשון. ישבתי שעה בגן כפי שכתבתי לכם והזדעזעתי. על השעה הזו שהייתי עם בתי ביחד ולא השארתי אותה ולא קיבלה דבר מהגן למה שתשלמו? חכו יום יומיים. תתרשמו.
*תשלום עבור אוגוסט – מי שמתחיל שנה בספטמבר צריך לשלם סכום מלא עבור אוגוסט, בלי קשר לקייטנה אם מתקיימת. אולם, אני שמכניסה את ביתי במחצית השנייה של מאי לא משלמת על כך. אלא רק עבור מחצית החודש. זה קשור בזכויות העבודה של הצוות המטפל. כמו שאתם מקבלים בשנה ימי חופש כך מגיע גם להם!
לסיום, כל התחום החקיקתי של הגנים הפרטיים פרוץ, אין למי לפנות. אין גוף כזה שלוקח אחריות על כך. אפשר לפנות לאיחוד הגנים הפרטיים (לי לא ענו בטלפון ולא בפורום שראיתי והתשובות שלהם סתמיות. רק מי שרוצה להירשם אליהם כגן…זאת אומרת לשלם להם כסף – בהם הם מטפלים). גם משרד התמ"ת אמור לעזור בכך.
יש לי תקווה שמישהו יקרא את הפוסט הזה ויחליט לקדם את הנושא.
אנחנו בגמילה וזה עובד לא רע. כמובן שיש מקום לשיפור המצב ההיגייני…
כל כך הרבה קראתי בנושא ואין לי עצות מועילות שטובות לכולם. כל ילד הוא עולם בפני עצמו וההורים הם אלו שמכירים אותו הכי הכי.
כן חשוב להיות חיובי ותומך ומפרגן ולא נוזף בילד עם יש פספוסים. אצלנו יהונתן אוטוטו בן שלוש ובגיל כזה לא נראה לי שלסיר יש מקום בתהליך הגמילה (ובטח לא לשים את הסיר בסלון או בחדר). אומרים שלסיר יש שימוש "ביניים" בגילאים שנה-שנתיים, לפני הישיבה בשירותים.
חשוב להבין שלא תמיד הילד בא ביוזמתו לבקש להסיר את החיתול ועל ההורים ליזום מהלך, כאשר יש סימנים מקדימים שהילד מוכן נפשית ופיזית ולא עובר שינוי בחיים (כמו אח חדש, גן חדש, מעבר דירה וכו'). כמו כן, כדאי לפני התחלת התהליך לדבר על זה ולמצוא משפט מספר נחמד ולשיר את זה, לנו יש משפט כזה שנמצא באחד הספרים המומלצים למטה: יומבה קומבה ימבוטר – לא רוצה חיתול יותר, יומבה קומבה ימבוטנים – אני רוצה רק תחתונים..
ושיהיה בהצלחה והרבה אורך רוח!
מתוך כתבה על גמילה מאתר מעריב http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/850/957.html
"דידו": שיר על סיר מאת מיריק שניר
סיפור קצרצר של מיריק שניר, כרגיל. על דידו הארנב שרוצה לעשות צרכים על סיר. לא כל כך יוצא לו אבל הוא לא מתייאש.
הסיפור קצר וללא הרבה מלל ומחורז. חביב בעיניי, לא יותר מזה.
לא רוצה חיתול מאת רן כהן אהרונוב, איירה ליאת גרוסמן
ערן עדיין בחיתולים וחברו יואב כבר לא. ערן מבקש מהגננת להסיר את החיתול ובכך להיות עם יואב ביחד בשירותים. בהתחלה יש קשיים אבל אח"כ כייף.
בעיניי הספר הכי נחמד בנושא גמילה מחיתולים. יש לגיטימציה לפספס וזה בסדר. יש גם שורות שחוזרות על עצמן ומחורזות וניתן לעשות בהן שימוש אצלכם!
סיר הסירים מאת אלונה פרנקל
אמא של נפתלי (הגירסה לבנים) או אמא של ציונה (הגירסה לבנות) – מספרת לנו על הילד/ה ועל איך הם עושים את צרכיהם מיום היוולדם ועד עתה, כשהם גמולים. הספר מצליח מאוד בעולם ותורגם לכמה שפות. במבוא לספר מדגישה הפסיכולוגית שזה בסדר לשוחח עם הילד/ה על קקי ופיפי ולומר בקול רם ובמילים ברורות את האיזורים האלו בגופינו. נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בנושא גמילה מחיתולים.
דובי חבובי
עושה כמו גדול! מאת סמדר שיר
הסיפור על משפחת דובים, אמא ואבא והדובי חבובי הקטן שעובר תהליך של גמילה.
סיפור נחמד וחביב על ילד שלומד שגם הוריו יושבים באסלה ועושים קקי ופיפי.
"סיפור בית שימוש" מאת אנדריאה ויין
סיפור "הסבר" לילדים, למה ילדים גדולים יכולים ללכת אל האסלה ולמה חיות לא! ספר זורם על חיות, שמדברות ללב הילדים. אך המסר בדף האחרון שהאסלה היא רק לילדים גדולים לא קשור לתוכן הסיפור . העניין שחיות לא יכולות ללכת לאסלה ובני אדם כן. אז מה פתאום בסוף מדברים על "גדולים". בקיצור בעייה באמינות התוכן. אני אישית נותנת קרדיט לילדים על ההבנה שלהם, לא הייתי מקריאה את הספר הזה. אם כן תחליטו להקריא, תמציאו כמה מילים משלכם, גם זה אפשרי.
"מיטה רטובה": סיפור של מאבק
כתב: מיכאל לוי איירה: אלישבע געש
ליותם – שלפוחית השתן מתחילה להתנפח…וכל פעם הוא עסוק בדבר מה. פעם משחק עם קוביות, פעם שותה, ולא הולך לרוקן את השלפוחית בשירותים. עד שבלילה אחד משהו רטוב קרה במיטה, בזמן השינה.
קיימים עוד ספרים כמובן בנושא אבל הם היו מושאלים בספרייה העירונית. אחכה להם ואפרסם בהקדם שוב פוסט מעודכן עם ספרים נוספים.
קראתי היום באתר "אמהות אובדות" את הפוסט של שני הורביץ בעניין עודף אבחונים שנעשים לילדים. ממליצה לכם לקרוא ולהפנים. מסכימה עם כל מילה שלה, כל ילד היום מקבל "תג" מה הוא וכך אנו רוצים לגדל ילדים עם ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה?
נחשפתי ל"תותיק" כשחברה קנתה לי להולדת עלמה (חצי שנה בדיוק היום!) חיתול פשוט ויפה מעוטר בצבע ורוד עם נקודות לבנות ועליו רקום שמה של עלמה.
מאז כבר קניתי בעצמי לחברותיי שילדו הרבה מאוד חיתולים, שמיכות ועוד. המחירים אינם יקרים. לאישה שתופרת ורוקמת את המוצרים הנפלאים הללו קוראים תקוה וזה מספר הטלפון שלה: 054-3978866 בנוסף כדאי להתרשם ממגוון המוצרים יש לה דף בפייסבוק (אמנם אינו מעודכן בתמונות אבל בהחלט תוכלו להתרשם) http://www.facebook.com/pages/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7/166116250751?v=wall
כבר מזה מספר שבועות שאני רוצה לכתוב את הפוסט הזה. כשהבת שלי נולדה החלפתי לעגלה טובה יותר מזו שהייתה לבן שלי. עגלה שהיא בסך הכל נחשבת לטובה, "פירמה".
כמו כן, שוחחתי עם כמה חברות בשכונה שלהן עגלות "נחשבות" יותר ויקרות יותר. אתם בטח מכירים את העגלות האלו, הגבוהות והפתוחות לרווחה. בעיקר להן הייתה ביקורת, יותר משל אלו שרכשו עגלות פשוטות.
גיבשתי עוד כמה נקודות למחשבה כשקונים עגלה לתינוק, מעבר לקריטריונים הרגילים שמופיעים בהרבה אתרים לגבי קניית עגלה.
– עגלה פתוחה – חסרונות של כניסת רוח, הצורך בביטחון של התינוק כשהוא מוגן גם ע"י דפנות העגלה. השמיכה נופלת….
– עגלה גבוהה – לא תמיד יש אפשרות להוריד את הידיות שימו לב. כשיורדים מדרכות הגובה מפריע לתנועת הידיים.
– גג לעגלה – בארצנו תמיד יש שמש ובהרבה עגלות אין גג ארוך ועמוק.
– עגלה בעלת שלושה גלגלים – לי יש כזו ובירידות ועליות אני זהירה יותר ומחזיקה את העגלה שלא תאבד שיווי משקל.
– טרמפיסט – כך נקראת התוספת לעגלה שהילד הגדול נעמד עליה. אם זה חשוב לכם תבדקו בקנייה אם יש אופצייה לכך.
– רוחב העגלה – צריך לבדוק רוחב עגלה על-מנת שתיכנס לבית/למעלית/לאוטו וכן…גם לחנויות ובעיקר לדעתי כשאתם על מדרכה ויש עליה מכוניות!!! אין אפשרות לעבור עם עגלה כזו בין המכוניות.
– הושבת הילד עם הפנים אליכם – לדעתי חשוב מאוד. עם הילד הראשון שלי הייתה לי אפשרות להפוך את העגלה ולא עשיתי זאת עד גיל שנה. אח"כ כבר קניתי לו טיולון. עכשיו כשקניתי עגלה לא חשבתי על זה ואין לי אופצייה להפוך את המושב ולי זה מפריע.
– תיק על העגלה – היום התיקים מותאמים לכל סוגי הידיות של העגלות וזה נפלא ונוח. אבל בעגלה שלי, שהיא כרגע בשכיבה, כי הבת שלי עדיין קטנה, הגב של העגלה מפריע לתיק ולהיפך.. התיק נשען על הגב של העגלה ובולט לכיווני. נשמע דבילי אבל זה מעצבן.
מתוך אתר prog.co.il
