יהונתן עבר ניתוח בהרדמה כללית. הניתוח לכאורה קל אבל זה לא כמו שמספרים. הוא היה בצום ואמור היה להיות מנותח בשעהשבע בבוקר ונכנס לניתוח רק בתשע וארבעים. המידע שקיבלתי היה שגוי ובגללו יהונתן בכה מרעב. כל התינוקות הקטנים ממנו נכנסו לפניו. חבל שלא ציינו זאת ואז יכולתי להאכילו עד שעה מאוחרת יותר והרעב היה נחסך ממנו. אחר כך אמרו לנו שבעת ההרדמה אחד ההורים יכול ללוות את התינוק. זה לא קרה. "חטפה" לי מהיד האחות את יהונתן ואמרה "הוא קטן", משמע לא מבין ולא יבכה ולא יזכור…שלא לדבר על כך שבאמצע הניתוח של יהונתן שלנו החלו לרוץ לחדר הניתוח צוותים רפואיים בבהלה. אני בכיתי ועמדתי להתמוטט, אף אחד לא ניגש להרגיע ולהסביר לנו מה קורה. לקח זמן עד שהבנו: ברגע הקריטי בניתוח האחות התעלפה.
האוצר שלי, הנסיך ויורש העצר שלנו, סבל בגלל רופאים וצוות רפואי של בית חולים פרטי (!) שלא חשבו שגם לתינוקות בני 7 חודשים מגיע יחס כאל בני אדם מבינים.
להורים : אל תתנו שיכתיבו לכם מה קורה עם הילד. מותר לאחד ההורים להיות בזמן ההרדמה עד לניתוח! תתעקשו על זה.
יהונתן מתוק ומקסים ובסדר. הכי חשוב.
שלכם
מיכל