Archive for אוקטובר, 2011

ספרי ילדים בנושא אחים/קנאת אחים

אוקטובר 31, 2011

"הכי אחים": שירים ושורות על אחים   (מקסים)/    מאת: שלומי פרי/ לגיל הרך

"התינוק הזה"/ מאת אמנדה בנג'מין (איורים דניאלה בייגל)   -על ילדה בכורה ואח קטן  /לגילאי 3 ומעלה. ספר שלא עושה הנחה לרגשות השליליים שיש לילד הבכור עם הולדת אח תינוק. הרגשות האלו באים לידי ביטוי עד שמגיעה תפנית שמרככת את האוירה.

"מינטי וטינק" /כתבה ואיירה אמה ציצ'סטר קלרק.  מאנגלית: אסף ברקת 2009 הוצאת מודן/לבני 3+/על ילדה בכורה ואח שנולד.

"אולי כן, אולי לא, אולי אולי"/מאת סוזן פטרון (סופרת ילדים וספרנית בכירה!)  מאנגלית :מאירה פירון/לגילאי 6-10/על ילדת סנדויץ.

"אחותי הגדולה מכולם"/מאת עוזי בן כנען ואיורים מיקי בן כנען/הוצאת כתר 1989/לבני 9+. בסיפור התייחסות חשובה לרגש "הכעס" שבא לידי ביטוי.

"ספר הפילפילים" /מאת אלונה פרנקל. סיפור מקסים על אח פילפיל שנולדה לו אחות וכל תשומת הלב עברה אליה.

"ברלה ברלה אח גדול"/מאת פנינה קז/כתר.  לברלה החילזון נולדה אחות קטנה.   לגיל הרך

"לאורן נולד אח והוא לא שמח"/מאת רינה בן-שחר/מסדה 1987

"אני אתה, אתה אני/מאת עינת עמלה/1986

"אחותי הקטנה רק בוכה וישנה"/מאת סמדר שיר/דביר 1989

"כשאמא הייתה קטנה"/מאת חגית בנזימן/דביר   "למה נותנים רק לו?

"צרות"/מאת נירה הראל/1980  "אח גדול, אח קטן"

הילדים שלי, יהונתן ועלמה

טרנד אמהי: אני נשארת בבית עם הילד עד גיל מאה!

אוקטובר 31, 2011

לאחרונה אני מוצאת יותר ויותר כתבות על אמהות ומפי אמהות שמעבירות ביקורת על אמהות עובדות.  פשוטו כמשמעו. ביקורת על אמהות שיוצאות לעבודה כשהילדים בגיל הרך, בגיל מספר חודשים או שנים ו"מעיזות" לעבוד עד ארבע או חמש ו"שנהנות" לחזור כש"העבודה" עם הילדים אחרי הצהריים מאחוריהן.

הן כמובן משבחות את עצמן על כך שבחרו להישאר בבית ולהיות עם הילדים כיוון שזה נחוץ מאוד בעידן של היום וחלילה לא משאירות אותם בצהרון ובגיל קטן יותר נשארות איתם עד גיל שנה/שנתייים בבית. כל כולן עבור הילדים וצרכיהם.

בא לי להקיא.  כמה צביעות ויהירות. לא מוכנה לשתוק יותר.

כמובן שאני בהחלט חושבת שזה נכון להיות יותר עם התינוק בבית ונכון יותר להוציא את הילדים בצהריים הבייתה שיהיו בבית עם אמא וכמה שיותר…ושיאכלו אוכל ביתי עם ההורים ליד השולחן וכו' וכו'…

בשביל זה חבורת אמהות פלצניות וצבועות צריך כסף.  שמעתן?  כסף והרבה!   

אני אמא עובדת במשרה מלאה.  אני חייבת לעבוד ולא יכולה אחרת כדי שלילדים שלי יהיה אוכל בבית ויחיו ברמה מסויימת.  אני לא ממשפחת רוטשילד.  והילדים שלי כן אוכלים אוכל ביתי, כי אני מבשלת בערב אחרי שהם נרדמים. ואני עושה את כל מה שיש בכוחי להיות איתם כל דקה ושנייה וזה אומר שלחופשה רק עם הבעל אני לא יוצאת!

כל מי שנשארת בבית עם הילד אפילו עד גיל שנה – יש לה כסף. 

מבחינת העבודה שלי יכולתי לקחת שנה. כלכלית לא יכולתי.   בשבעת החודשים שנשארתי בבית – הזדקקנו לכסף שהיה בצד, בחיסכון.  שאף אחת לא תספר סיפורי סבתא.  אני יודעת היטב כמה עולה להחזיק בית עם משכנתא, מכוניות כי צריך, ילד בגן עירייה או פרטי וכסף לשוטף. 

מה לעשות כדי להיות בבית כמה שנים עם הילדים?  למכור אוטו? למכור בית 4 חדרים בת"א ולקנות 2 חדרים בלוד, לקבץ נדבות….אבל להגיד בשחצנות שנשארתי עם הילדים בבית !  אההה רגע… ואולי להתפטר גם מהעבודה הקבועה והנהדרת שלי כדי לבלות "שנים" עם הילדים בבית?!

אמהות צבועות בעלות ממון ופינוקים.  לכמוכן, למרות שאתן בבית עם הילדים,  לא ייצאו ילדים מחונכים וטובים.

ילדים מקסימים, מחונכים, טובי לב, חכמים, שילמדו להעריך עבודה קשה ויידעו בעצמם להיות כאלו, שיעריכו את הוריהם על מה שנתנו להם – יהיו רק לי.

את יודעת שאת אמא כש… – מדור חדש!

אוקטובר 27, 2011

*    כשאת בפניקה כשאין לך מגבונים לחים בהישג יד

*    כשאת שותה קפה קר ומתעצבנת מזה

*    כשאת מזנקת לילד באמצע הלילה מהר יותר מבן ג'ונסון ונראה מי יוכל להשיג אותך!

*   כשאת לא מפסיקה לצלם את הילדים במצלמה דיגיטלית או בפלפון ומעלה בפייסבוק (וכמובן שהחברים עושים "לייק" וחסר להם שלא)

*   כשהבגדים שלך כבר לא נשארים נקיים כמו פעם

*   כשכל צלצול מהגן מלחיץ אותך..

*   כשאת נהיית חולה בעצמך כל שני וחמישי

*   כששוקולד למריחה חייב להיות בבית

*   כשהילד נגמל מחיתול אבל עדיין רוצה קקי באמצע הרחוב ואת במצוקה ולחץ היסטרי

*   כשהמילה "היגיינה" נשמעת מוכרת לך ואת לא יודעת מאיפה

*   כשצועקים לך "תביאי כסף"

*   כשמישהו קטן ממך בועט בך ולך בא להכניס לו כאפה אך מתאפקת כי אסור כמובן

*   שהמילים שאת שומעת כל היום הן: את איכסה, את קקי, את פיפי, "חנה-בננה בתחת של אילנה" וכו'…

*כשכל החיפושים שלך בעבודה במחשב הם בגוגל ומסתכמים בתופעות לוואי של חיסונים, בעיות גמילה, בעיות הנקה, בעיות כשאח חדש נולד ועל זוגיות אחרי הולדת ילדים שנגמרת…

*   כשאת שוכחת לקחת מוצץ לילד הגדול ומגלה מהי מלחמת העולם הראשונה ואם שכחת גם את החיתול האהוב מגיעה מלחמת העולם השנייה ולך נשאר לבחון את תוצאותיה

*כשפתאום הייצור הקטן משתטח בקניון ואת שואלת בקול רם "של מי הילד?"

*כשחשבת ש :5:45 בבוקר זו שעה טובה לעצמך לקום להסתדר לעבודה ומתברר לך שלא, כי מישהו מודיע "אמא התעוררתי תביאי חלב"

*כשסוף סוף הבנת איך לגרש מפלצות מהבית

*כשחשבת שהמיטה שלך רשומה על שמך בטאבו ומתברר לך לפנות בוקר שיש פולשים

*כשלא הבנת עד היום כמה כייף להיות בעבודה ושאת בכלל לא מעוניינת שיהיו חגים, חופש גדול וסופי שבוע…

*כשלבת שלך קוראים עלמה ואת שרה לה "דורה ,דורה דורה נהדרת…" ולבן שלך קוראים יהונתן אבל הוא דורש שתקראי לו דייגו אחרת הוא לא מדבר איתך

*כשאת אף פעם לא מגיעה למכסת השעות המלאה שלך בעבודה ולא בגללך – כי את כמובן עובדת מושלמת וטוב שיש את מי להאשים בזה…

מתכון בקלי קלות: עוגת ביסקוויטים עם שמנת וציפוי שוקולד

אוקטובר 25, 2011

העוגה הזו מאת חמותי רבקה.  עוגה פשוטה ומתוקה וטובה לילדים.

הכי חשוב (לפחות לי) – קלה להכנה!

החומרים:

1 שמנת מתוקה להקצפה

כוס חלב

1 אינסטנט פודינג וניל

חבילה כפולה של "פתי בר" (אפשרי רגיל או חום, משתמשים ב-3/4 חבילה)

5 כפות קקאו

5 כפות סוכר

5 כפות מים

1/4 חבילת מרגרינה

אופן ההכנה:

להקציף את השמנת, החלב והאינסטנט פודינג עד קבלת תערובת סמיכה.

בתבנית אחת שטוחה שמים קצת חלב ומרטיבים את הביסקוייטים (לא להרבה זמן אלא לכמה שניות מכל צד …אחרת מתפורר).   את הביסקוויטים מסדרים בתבנית אחרת שכבה אחת ואח"כ מורחים עליה שכבת שמנת מוקצפת ושוב שכבת ביסקוויטים ושוב שמנת וסוגרים עם שכבת ביסקוויטים.

(אפשר כמה שכבות שרוצים ואת כמות החומרים כמובן להגדיל בהתאם)

השלב הבא:  להרתיח את הקקאו, הסוכר ולהוסיף את 5 כפות המים. להוציא מהאש כשרותח ואז להוסיף את המרגרינה ולערבב היטב (כשזה מחוץ לאש!).  להמתין רבע שעה שיתקרר.

והסוף: לשפוך את הרוטב של הקקאו על העוגה ולמקרר!

בתיאבון!

פנאי עם ילדים: חוות אתגרים – בנימינה

אוקטובר 20, 2011

הפרש הפרטי שלי יהונתן

בשבת האחרונה בילינו בחוות אתגרים חדשה (נפתחה בפברואר האחרון 2011) – שממוקמת בבנימינה, ליד שכונת נחלת ז'בוטינסקי שבה גדלה אמי ומשפחתה. למשפחתי יש היסטוריה במקום.  סבא שלי, ח"כ אברהם דרורי ז"ל, היה מדריך חינוכי בשוני מטעם בית"ר. חינך ילדים שהגיעו לארץ יתומים מהוריהם לאחר השואה ושימש להם כאב.

זהו עוד מקום שנעים לבלות בו עם הילדים בשבת או בחג. הוא לא גדול במיוחד וזה מה שגם נחמד בו. יש בו פינות ליטוף, סיבוב על סוסי פוני (סיבוב קטן ומהיר סביב האזור המגודר של הסוסים), סיבוב עם טרקטור בין הכרמים והשדות…(כך היה כתוב בעיתון אך כשהגענו הטרקטור לא עבד ולמי שזה חשוב – נא לצלצל!), מקום מוצל לשבת בו, שתי טרמפולינות, מגלשת קצף (מתנפח קטן עם מים ומעט קצף – אך הילדים נהנו שם מאוד) ועוד דברים שלא עשינו כיוון שלא היו רלוונטים עבורנו ושעלותם יותר גבוהה: רכיבה על אופניים וטרקטורונים, סדנאות למינהם ועוד…

עבורינו (ילדים בני שנה+שלוש וחצי)  להעביר שעתיים-שלוש זה הספיק והילדים נהנו.  התאכזבנו קשות מזה שלא ציינו בשיחת הטלפון או בכניסה שהטרקטור לא עובד…אתם תבדקו לפני!

בשבת שילמנו 50 ש"ח "על הכל"…יכולנו לשלם כנראה פחות כי לא ראינו תמחור פר מתקן, אלא רק עבור הסוסים…חוץ מהרכיבה שתומחרה 20 ש"ח לא תומחר שום מתקן אחר ולכן ה-50 ש"ח על כל המתקנים לא היה ברור….אתם תבדקו ותרוויחו!

החווה ממוקמת בקצה שביל עפר, בסוף רחוב ששת הימים בבנימינה. נכתב שפתוח כל ימות השבוע בין 10:00-18:00.  לבירורים :  054-3363006

ספרות מומלצת להתמודדות עם מחלות

אוקטובר 11, 2011

מתוך האתר של בי"ח הדסה

בעבר סיפרתי לכם על לימודיי באוניברסיטת בר-אילן, לימודיי מיידענות וספרנות ועל התמחותי בתואר השני במסלול של מיידענות חברתית. על ביבליותרפיה מהי, כבר כתבתי כאן אך אחזור על כך שוב בקצרה.

ביבליותרפיה היא שיטה של טיפול בתחום הרחב יותר של תרפיה באומנויות. כאן שיטת הטיפול היא ב"אומנות הספרות" או אם תרצו טיפול ע"י קריאה. הכוונה לעשות שימוש מושכל בטקסטים ספרותיים. הדגש הוא על תהליך הקריאה והאינטרקציה של הקורא עם הטקסט תוך הבנה של התהליכים הנפשיים שהוא עובר (ילד או מבוגר).

הביבליותרפיה נחלקת לסוג אחד שהוא "נורמטיבי", לתת לילדים ספרים המיועדים לחנך, להסביר התנהגות מסוימת, לטפל בהיבטים נורמליים בהתפתחות הילד (גמילה מחיתולים, כניסה לגן חדש, אחות חדשה, בדידות, שונות, עצבות, כעס ועוד) וסוג אחר, ביבליותרפיה קלינית, רפואית. זו האחרונה ניתנת לאנשים חולים ע"י הצוות הרפואי שלעיתים כולל מיידען רפואי. ספרים אלו במרכזם מחלה הדומה/זהה לזו של הקורא החולה ודרכי התמודדות של גיבור הספר עם הסיטואציה הקשה, כל מה שעובר עליו מגילוי המחלה ודרך החתחתים לריפוי, אם קיים ריפוי. תוך חשיפת קשת הרגשות שעולה לאדם או ילד עם היוודע דבר המחלה.

בדרך כלל הביבליותרפיסט/המיידען משתף פעולה עם הצוות הרפואי/הפסיכולוג כדי להתאים את הספרים.

בשבועות האחרונים ניסיתי להרכיב רשימת ספרים כאלו, רשימה שעוסקת ב"מגוון" מחלות לגילאים השונים של הילדים וגם שני ספרים למבוגרים. הרשימה מורכבת מספרים שמצאתי באינטרנט, מקורסים שעברתי באוניברסיטה, מרשימת משרד החינוך-שפ"י (אתר שירות פסיכולוגי ייעוצי), מספרו של אדיר כהן "סיפור הנפש" ומחברה טובה, אורלי נעמה-אלקריב מ"דרך המילים"(http://www.derech-hamilim.co.il/).

החלמה מהירה לחולים באשר הם!

למבוגרים:

"להיות חולה, להיות רופא", הוצאת ידיעות ספרים, 2011/מאת ד"ר עומרי בן עזרא/ מחלת הסרטן

על הספר נכתב שהוא "מורה דרך ומדריך הישרדות למבקרים ולדיירים בארצות המחלה". אין משפט טוב יותר לתיאור הספר הזה. הוא נכתב ע"י עומרי שהיה חייל והתבשר שחלה בסרטן, החלים ולימים נעשה רופא ובעצמו טיפל באביו ובמחלתו. בספרו הוא מספר מניסיונו על העולם החדש שנכפה עליו.

"זהירות שביר"/מאת ג'ודי פוקו/הוצאת כנרת/2011     על מחלת ילד-מחלת עצמות שבירות"

תרגום: מיכל קירזנר-אפלבוים

בהתחלה חשבתי שזהו ספר לילדים אך בהמשך הבנתי שהוא מיועד להורים. השאלות שעולות בו הם בקרב הורים לילד שנולד עם מום והם חושבים מה היה אילו..אילו לא ילדו אותו, אילו ואילו..וכמו כן הספר עם למעלה מ-500 עמודים.   הספר הוא על ילדה שחולה "במחלת עצמות שבורות" וכמעט תמיד חבושה בגבס על כמה מאיבריה.  הרומן מספר על קשיי ההורים עם חיים בצל ילדה בעלת מום מולד.

ספרים לילדים בגילאים שונים/מחלות קשות

"השחר של גאיה" /מאת שגית אמת (הוצאת כתר)  /מחלת הסרטן/לגילאי 12 ומעלה מכך

גאיה היא תלמידת כיתה ז' מרמת-גן שמתחילה את גיל ההתבגרות שלה תוך התמודדות עם מחלת הסרטן בה לקתה. הסיפור מנקודת מבט אישית, בגוף ראשון. במרכז הסיפור הפיאה שלה והטיפולים הכימותרפיים.   כל קשת הרגשות נחשפת בסיפור. על רקע המחלה נחשפות גם "בעיות" גיל ההתבגרות ואהבה ראשונה.  ההתמודדות שלה עם המחלה -בעזרת דימיון ואשליה בשל החרדות. כתוב בצורה פשוטה, קלה לקריאה.

"גברת אפילפסיה"/הוצאת שירותי בריאות כללית, ביה"ח סורוקה       מחלת האפילפסיה/לגילאי 6-12

הספר מדבר על מחלת האפילפסיה ומנסה להסביר לילדים שמחלה זו היא כמו כל מחלה.

"הארנבת עם האפילפסיה"/מאת דבורה מ' שוורץ/הוצאת יסוד

"אחד יותר מדי"/מאת נירה הראל"/עם עובד /     על תסמונת דאון

"גם דגים דוהים"/מאת יפעת לביא ואיילת הלר/2009

גיבור הסיפור דיגי הדג שמתמודד עם מחלה קשה שגורמת לדעיכת הסנפירים שלו. הוא עובר הרבה תלאות בדרך להחלמתו.  בספר איורים רגישים וכואבים.

"אמא חולה" / מאת עדנה רזי                   על מחלת נפש

ההתמודדות בספר של הילד עם מחלת הנפש של אמא.

"סיפור קטן על תקווה גדולה"/מאת ק. אורה

יערה הילדה מבינה שהיא חולה ובגוף שלה נמצאים כל מיני ייצורים והיא – תילחם בהם!

"סרטוטו"/מאת אורית שמר-ורבין               על מחלת הסרטן

"יש סרטן בבית"/מאת ליליאנה גרשנזון ופרופ' בן יהודה/ע"י מרכז מידע ע"ש מאיר ליזר-מרכז דוידוף

ספר לילדים על הורה חולה.

"מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי"/חוברת של האגודה למלחמה בסרטן

1-800-599-995

מתוך האתר של מרכז רפואי רבין/בילינסון/מרכז דוידוף

"אחי הגיבור הכי אמיץ בארץ גוף"/מאת נורית בן-צבי וד"ר י.יניב/מרכז שניידר לרפואת ילדים  /מחלת הסרטן

"ילד קטן במלחמה גדולה"/מאת ורד ששון

הספר נכתב בסיוע סמדר שיר, ויצא בעזרת עמותת "גדולים מהחיים".

"אינני בוכה כמעט אף פעם"/מאת קרן צאיג-מסינגר/הוצאת רכגולד 2003              מחלת הסרטן

בספר דגש על איך להסביר לילד על מחלת הסרטן של בני המשפחה (סבתא/חברה של אמא).  הילדים שואלים הרבה שאלות וחשוב לתת להם מענה.  המחברת שאיבדה את אמה וחברתה החליטה לכתוב את הספר מניסיונה האישי.

"אבא שלי הוא גם אמא שלי"/מאת יובל ידעי/הוצאת לילך/1999  / לגילאי 5-7/מחלה קשה של הורה

הסיפור על ילדה שאיבדה את אמה שנפטרה ממחלה קשה ומצאה דרך וכוחות משלה להמשיך את חייה.

"לאן נעלם הצחוק של אבא?"/לאה צבי/הוצאת אופיר/2010 – לילדים שלהם אבות שחוו פוסט טראומה או הלם קרב

אבא של ניר מתמודד עם פוסט טראומה בגלל מלחמה. כשניר הביא את חבריו הבייתה יום אחד אבא שלו צעק עליהם "החוצה!.

ומכאן הדרך להבנה של ניר למצבו של אבא.

ספרים לילדים  – על מחלות ילדות/מחלות קלות/מחלות כרוניות

"גבס" – מתוך "צועקים בשקט" /וינשטיין דליה

"חלום של ילד חולה" – מתוך "סודות של ילדים אחרים"/וינשטיין דליה/1985

"טלי נותנת זריקה לאחות בקופת חולים" – מתוך "תעלולי טלי"/גור אריה יהודה/1983

"נקודה"/מיכאל גולדברגר     להתמודדות עם מחלת אבעבועות רוח, עם הגירוד והפריחה.

"בדיקת עיניים – מתוך "חיים משוגעים"/בלטמן רעיה/1984

"תחבושת על הברך" – מתוך "החצי המלא של הירח"/אוריאל אופק/1986

"שמוליקיפוד"/מאת כוש, ט. כרמי (על ילד חולה שנשאר בבית ורוקם ידידות עם קיפוד)

"יו-יו יכול הכל"/פאול קור/הוצאת מרק שארפ ודוהם/1998           על מחלה כרונית/לגילאי 0-5

יו יו היה ילד רגיל ופתאום באמצע המשחק התקשה לנשום…המסר שמועבר בסיפור הוא שאפשרי בעזרת טיפול נכון להתגבר על כל מגבלה.

אם אתם מכירים ספרים נוספים, אתם מוזמנים לשלוח אליי את הפרטים: mamysword71@gmail.com

מרכזיי יוגה פרטיים לתינוקות מביאים לאסונות….תפסיקו!

אוקטובר 1, 2011

היום במגזין בערוץ 10 שוב עסקה אושרת קוטלר ועימה ניב גלבוע במרכזיי היוגה הפרטיים – שמיועדים לתינוקות. שמעתי את סוף הכתבה על טלטולים קשים ושבירת ידיים וכו'…

לפני מספר חודשים כתבתי לראשונה את הפוסט "בייבי יוגה-שמייבי יוגה" בנושא הזה וגם אז אושרת קוטלר עסקה בזה וכל הכבוד לה.

חברות יקרות….התינוק לא זקוק לחוג יוגה ולא לחוג אחר בכלל בגיל הזה.

משעמם לכן, רוצות להכיר אמהות כמוכן – לכו לגינה השכונתית, תיפגשו אמהות בטיפת חלב.   רוצות יוגה בשבילכן – בבקשה.

התינוק לא זקוק לזה, הבנתן?! 

אם תבינו אולי לא תגרמו לתינוק שלכן במו טיפשותכן נזקים גופניים.

מיכל טל בניחוח של פעם, שכל כך חסר היום. אהבתי

אוקטובר 1, 2011

את מיכל טל פגשתי בגינה בשכונתינו.  אני טיילתי עם ילדיי והיא עם נכדתה החמודה.

התוודיתי בפניה שהמורה שלי בחטיבת הביניים ביקשה ממני לשיר את "ליושינקה" באחד מהאירועים בבית הספר ואני הסכמתי.   בסופו של דבר קיבלתי רגליים קרות והתביישתי.   חבל כי המורה אמרה ששרתי יפה!

(שכחתי להתוודות בפניה ובפניכם שהייתי כמה שנים במקהלה של ילדי תל-אביב בניצוחה של הבת של גרציאני הגדול, והוא זה שניצח עלינו בהופעות שלנו והיה מרגש).

אני מאלו, אם לא ניחשתם, שאוהבת שירי ארץ ישראל היפה והטובה ומצטערת שהפרטנר שלי לא מת על זה. כך שלא יוצא לי ללכת להופעות סטייל שרהל'ה שרון, מיכל טל ועוד רבים וטובים בז'נר הטהור הזה.

מסתבר שמיכל טל ממשיכה להופיע גם היום ובליווי בתה אליה טל.  יש להן מופע שמשלב דורות ובו היא שרה את להיטיה משנות השבעים כמו ליושינקה, העגורים, היי שלום ושיר פרידה מסיני, כמובן.

אם גם אתם מאוהביי הז'נר ומעוניינים לשמוע את מיכל טל או להזמינה להופעות:  050-5464469 או 03-6761041

שתהיה לכם הנאה מרובה ואל תתביישו לשיר!


%d בלוגרים אהבו את זה: