Archive for the ‘עלמה’ Category

תמונת יומולדת עלמה

נובמבר 5, 2011

מודעות פרסומת

עלמה בת שנה! יומולדת שמח לבובה שלי

נובמבר 3, 2011

 

מאחלים יהונתן אבא ואמא וכל המשפחה לבובה שלנו, שתגדל ותפרח ותהיה מדהימה, חכמה ומקסימה!

טעימות, מעבר למוצקים אצל תינוקות

אפריל 4, 2011

הנושא הנ"ל מעסיק אותי בימים אלו כיוון שעלמה, הבונבונה שלי כבר בת חמישה חודשים. לפני שבועיים התחלתי טעימות וזה נראה לי כל כך מוקדם בשבילה.  אולם אין לי ברירה כיוון שהיא תיכנס בחודש הבא לפעוטון ואני חוזרת לעבודה וחייבת לבדוק אלרגיות ובכלל להרגיל אותה לאוכל אחר.

מצאתי סדרת מאמרים נהדרת בנושא מאת התזונאית טובה קראוזה.  מאמרים שמסכמים ומסבירים היטב את כל הנושא סביב אוכל, כולל הרבה טיפים אישיים שלה.

בתיאבון!

על סטריפינג, לידת ואקום, לידה רגילה אחרי קיסרי

נובמבר 14, 2010

שבוע וחצי עברו מאז לידתה של עלמה ואני מנסה לעבד את מה שעבר עלי. בלידה הראשונה נקבע לי קיסרי אלקטיבי (מתוכנן) והניתוח/הלידה – היו קצרים ומהירים. זה לא קיסרי אחרי סבל וזירוזים למינהם. נכון שיש תפרים בבטן ולקח לי חודשיים עד שקמתי מהמיטה מבלי להעזר תחילה בידיים, אבל לא חויתי קשיים נוספים.  ממבט של שנתים וחצי אחורה הניתוח הקיסרי נראה לי עדיף.

הפעם סבלתי לפני ולא יכולתי לקבל זירוז כי זה גורם לצירים חזקים. מי שעברה קיסרי, באיכילוב לא תוכל לקבל זירוז.  האופציות שעומדות לרשותה הן סטריפינג, קיסרי חוזר או שהצירים והלידה מתקדמים כרגיל בלי בעיות…

סטריפינג – מושג שלא הכרתי שאומר שמתקיימת בדיקה ואגינלית ותוך כדי הגיניקולוג/ית משחקים שם עם היד מצד לצד תוך פקיעת הקרומים.  מצב כזה מביא להתכווצויות ולצירים וכמובן ללידה תוך יממה.

זה אכן קרה והיו צירים אחרי חצי יום ופחות מיממה ילדתי. לגבי עוצמת הכאב בסטריפינג – מאוד אישי ותלוי מי עושה זאת. בטוח שזו לא פעולה נעימה ואכן יש בה כאב. הכאב היה נסבל ובערך חצי דקה.  יש רופא שיעשה זאת בפחות כאב ועם הרבה רגישות ויחס טוב ויש אחרים…

בהזדמנות זו אני מודה לד"ר אודליה יעקב מאיכילוב שהייתה נהדרת. כבן אדם וכרופאה. בניגוד לשתיים אחרות ששלחו את ידן ולא טרחו להסביר מה עשו, ד"ר יעקב הייתה אנושית, מסבירה ומתחשבת. מקצועית בעיניי. קשה היה לסרב לה לעשות סטריפינג…

למרות השפעת האפידורל שלקחתי, לחצתי לא רע מסתבר ויכולתי לסיים את הלידה בצורה כזו. אך העייפות התישה אותי ונאלצתי ל"דחוף" עם ואקום. הואקום היה קל ולעלמה נעלם הסימן מהר מאוד.

היה כייף לחוות את הרגעים האלו ושכמו בסרטים גם אני תיכף מוציאה מגופי תינוקת ושישימו אותה עלי והיה כייף…עוד בטרם יצאה עלמה דווחתי ששערה שחור כמו לאבא שלה ושתיכף אראה אותה!

הרופאים והמיילדות עודדו אותי ללחוץ טוב ולסיים בלידה רגילה אחרי הקיסרי. זה היה גם מבחינתם הישג.

גם להם אני מודה, לחדר לידה מספר 5 באיכילוב מה 3.11.2010.  לד"ר אביעד כהן (מקווה שאינני טועה בשמו) ולמיילדת יעל המקסימה ולשאר הצוות באותו הלילה.

כמובן שלא התחמקתי מתפרים "מצאת החמה ועד צאת הנשמה", מקדימה ועד מאחורה…כואב הרבה יותר מכאב הניתוח הקיסרי. בחיי.

מה שחשוב לי להדגיש לגבי התפרים לאחר הלידה, קורה שהתפירה נעשית חזקה מדי, אדוקה מדי. דבר המביא לכאבים חזקים ולא תקינים, כפי שקרה לי.  חברה הסבה את תשומת ליבי שהכאב שאני מדווחת עליו לא נשמע סביר אחרי שבוע.  ובשיחת טלפון נוספת הבנתי שאפשר לשחרר/לחתוך כמה תפרים כואבים ובכך להקל על הכאב.  מה שהרגשתי שכל תפר והחוט שלו נכנסים בי בבשר ומכאיב עד מאוד בעת הישיבה ובכלל, זו התחושה.

היום אני 10 ימים אחרי הלידה ובהחלט מרגישה שיפור.

זהו סיפור הלידה שלי בקצרה יחסית.  מקוה שתרמתי במשהו לאלו מכן שמתכננות הריון.

עלמה נולדה בשעה טובה, אני אחרי לידה רגילה

נובמבר 9, 2010

שלום לכם,

חזרתי, אני אחרי כמעט שבוע מיום לידתה של עלמה, 3.11.2010, 1:49 לפנות בוקר, בי"ח איכילוב, חדר לידה מספר 5.

הגעתי לטעמי יום מוקדם מדי ונשארתי במחלקה לאשפוז טרום לידתי.  לא נעים.  ורק יום וחצי לאחר מכן התחילו הצירים האמיתיים שנגרמו באמצעות "סטריפינג"..(אכתוב בהרחבה בהמשך על כל מיני נושאים שהתעניינתי בהם במהלך השבוע הזה).  הצירים שהתקדמו באמת כאבו…ואני מזכירה לכם שהלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי מתוכנן בלי כאבים. לא לפני ורק אחרי.

כמובן שביקשתי אפרידורל וקיבלתי וזה עבד להפליא. לחצתי לא רע אבל נשברתי בסוף ועלמה יצאה בואקום קל.  אין עליה סימן בכלל.  רק בשעות הראשונות היה סימן.

אותי חתכו, תפרו וחויתי כאבים לא רגילים והסתבר לי היום שתפרו חזק מדי. מהחברות הבנתי שהכאבים שאני מתארת לא נשמעים תקינים ורצתי למוקד בבוקר. ניגשתי שיוציאו כמה תפרים ובזכות זה אני "יושבת" וכותבת לכם ומרגישה הקלה מסוימת.  בחיי, הקיסרי היה נסבל יותר.

זהו, בהמשך אכתוב לכם יותר על סטריפינג, לידת ואקום, עלמה, יהונתן והחיים בבית. וכן, גם על יסורי המצפון.

ועכשיו תכירו את הנסיכה החדשה שלנו, עלמה, הנשמה הטרייה:

הריון שני, מצפים. מתרגשים, חוששים.

יוני 14, 2010

כן, עכשיו אני כבר מודה גם פה שאני בהריון.  חודש חמישי ואני כבר לא חוששת להתודות.  יש כבר בעיטות קלות וזה נחמד.

בדיוק כשיהונתן חגג לפני שבוע וחצי יומולדת שנתיים החלטתי שאפשר לכתוב על זה בבלוג. גם על זה שהיה בן שנתיים.  התעכבתי קצת כיון שעברתי לכאן, לוורדפרס מבלוגלי וזה לוקח זמן להתרגל וניסיתי ועדיין להבין יותר את המקום הזה.  

זו רשומה ראשונה כאן ואני מקוה שהפוסט ייצא טוב. עם הזמן אצרף תמונות.

וחזרה להריוני המתקדם.  הבדיקות יצאו בסדר גמור.  יש הרבה מחשבות על איך נסתדר עם שניים. גם בבית, ביום-יום וגם כמובן כלכלית.  נראה לי שהשנתיים הבאות יהיו קשות. ההוצאה על שניהם לדעתי תגיע ל 6000 ש"ח רק גנים/משפחתון.  אח"כ יהונתן יהיה בגן עירוני בודאי אבל גם אז ההוצאה עדיין גדולה. וזה רק גנים בלי כל "המסביב".

חשבתי לעצמי, שהוצאה חודשית גדולה כזו לא חוזרת על עצמה כשהילדים בבית הספר.  נכון שמשלמים לבית הספר ולמסיבות, לצעצועים ולבגדים, לפינוקים וחופשות, אבל סכום חודשי כזה!!!!  ואני אפילו לא מזכירה אוכל, חיתולים וסימילאק!

לגבי השהות עם הילדים אחר הצהריים, אני עושה צעד ענק מבחינתי ומתחילה לנהוג.  עד עכשיו זה לא קרה למרות שאני מחזיקה ברשיון כבר שנים רבות. פחדתי.  והאמת שלא הייתה לי סיבה "מוצדקת" לקנות אוטו.  קניתי אוטו נחמד ואני מתגברת על החששות.  אין ברירה זה כבר לא מותרות.  אני משדרגת את החיים שלי כדי שפיזית יהיה לי קל יותר וגם זמן הנסיעות יתקצר.  וזה כמובן משמעותי.

בפוסט הבא אצרף לכם קטע וידיאו מיום ההולדת של יורש העצר יהונתן הראשון, הוא התרגש והיה מרגש!


%d בלוגרים אהבו את זה: