Archive for the ‘הורות’ Category

תערוכת בייבילנד – מבט אחר

אוקטובר 7, 2010

אתמול בשעות אחה"צ ביקרתי בתערוכה. זו הייתה טעות מצידי לחשוב שאוכל להנות בתערוכה כזו ועוד לגרום לילד שלי הנאה ממה שכביכול המקום מציע (ג'ימבורי, הצגה, אטרקציות…).

ההמולה, הצפיפות, הרעש, הדוחק, השיווק האגרסיבי. הבלבול ממה שרואים ושומעים לא יכולים להנפיק הנאה ורצון להישאר במקום. צר לי חברותיי. 

מה המטרה בללכת למקום כזה?  אני גם אמא וגם בהריון.  מה המקום יכול לתרום לי?  חוץ ממטרה אחת – לבזבז.  האם לא ידעתי על קיומה של איזו חברה שקיימת שם? חברה למוצרי תינוקות, ביגוד ילדים, הנעלה, משחקים, ספרים…

האם לא הייתי נחשפת לכל המותגים במקום רגוע ושקט, כמו חנות ולוא דווקא בקניון או בתערוכה?

כל אלו שאמרו שיש הנחות "ענק".   נו…מה עם עלות חנייה, כניסה ובזבוזים נוספים מעבר לטיטולים שהיו בהנחה ולכל מה שכן תכננתם לקנות בהנחה.  לא בזבזתם פי כמה וכמה ממה שבכלל חשבתם? העיקר ההנחות.  תרשו לי לגחך, טוב.

נכון שראיתי כמה ג'ימבורים ופעילות לילדים. אבל חברותיי, איזה צפיפות, רעש, פשוט בלתי נסבל. לא נפלתי מהכסא.  נכון שהילדים נראו מחוייכים לפעמים, אבל גם הרבה בכי ותסכול שלהם.

בתור אשה עובדת לא יכולתי לבחור להגיע בבוקר אלא רק אחה"צ וכך רבים כמוני. בבוקר אולי רגוע יותר, כנראה.

ברחתי אחרי שעה וגם זה היה יותר מדי.  וכמובן שהייתי חייבת לצאת "רק דרך הסופרפארם" הזמני שהוקם…  איכס.

לא אוהבת . צר לי.

הפרעת קשב: הורים או ילדים

אוגוסט 8, 2010

היום קראתי ב- YNET מאמר של הפסיכולוג גיל ונטורה על הפרעת קשב שלנו ההורים. כמה שהוא צודק. מרגישה את זה על עצמי. את עודף הגירויים שקיימים בתקופה שלנו לעומת תקופת הילדות שלי, שלכם. אני בתור תלמידה בבית הספר ובכלל הייתי מאוד קשובה, מרוכזת, אחת שיש לה "תחת" ללמוד. גם אני כנראה נפלתי לתוך עומס הדברים שנדחפים לנו לראש, בתיבת הדואר, בתיבת הדואר האלקטרוני, במחשב, בטלויזיה, בשלטי החוצות, ע"י החברים, העיתונים ודרך…מה לא?

המאמר תפס אותי בתקופה שבעלי כבר אומר לי תעשי "סטופ", הפסקה במחשבות ובלחץ האירועים והמעשים, תנוחי לרגע. צודק. אני חייבת לעשות זאת למעני ולמען בני, שהוא לא יפול במלכודת הזו. בבית אוכל למזער את הנזק אבל מה בשכונה, שם הוא רואה מה יש לאחרים, אוטו אוטומטי כזה, משחק כזה וכזה…ומה בגן, ובמקומות אחרים שאנחנו מסתובבים איתו.

נקודה למחשבה.

לגבי גיל ונטורה, הוא פסיכולוג ומנחה קבוצות/סדנאות ומפרסם מדי פעם מאמרים על הורות וילדים. אני מתחברת מאוד לחשיבה הזו שלו.  שפויה, לא נתונה לרוח הכללית ולטרנדים אופנתיים. חשיבה מציאותית והגיונית.

יהונתן חוגג יומולדת שנתיים!

יולי 12, 2010

אז כפי שהבטחתי לכם, אמנם באיחור,  אני כותבת על יום הולדת שנתיים ליהונתן. חגגנו בגן, בבית ובפארק עם המשפחות והחברים בגן.

תשומת הלב שקיבל יהונתן בגן הביכה אותו והוא שם את היד שלו כל הזמן בפה. היה ממש חמוד. אני התרגשתי וישבתי בצד. מדי פעם השתתפתי בריקוד… גם ההורים שלי היו והם היו מאוד דומיננטים. בעיקר אבא שלי ששומר על יהונתן מיום היולדו באופן קבוע ועוזר לי אחה"צ.

הוא קיבל מהגן ספר יפה ומהמשפחה המון מתנות ללא הפסקה.   ביקשתי מהסבים והסבתות להפסיק להביא מתנות בכל פעם שהם באים. הוא לא יהנה יותר לקבל מתנות, יזלזל בהן והם יאבדו מערכן ולא יהיה כייף לקבלן.   קשה גם לי לא לקנות אבל חייבים לשים גבולות גם בזה.

צירפתי לכם קטע קצר מיום ההולדת שהיה בגן שלו ב 4.6.10

פנאי עם הילדים, גני יהושע – המלצה לשבת

יולי 7, 2010

הרבה פעמים הורים שוברים את הראש מה לעשות עם הילדים בשבת בבוקר, בחורף -גשם, בקיץ -חם.  אנחנו כל הזמן בחיפוש אחר פעילויות מגוונות לילדים.

אנחנו מצאנו פינה עם כמה פעילויות כייפיות לילדים, לא שהיא הייתה סודית או סמויה מן העין, אבל בכל זאת כדי לרענן את הזיכרון  – פארק גני יהושע.  

הפארק רחב ידיים אמנם אבל לילדים קטנים, פעוטות, יש ברדיוס יחסית קטן מספר פעילויות מעניינות ואפשר להעביר שם כמה שעות. אם מחנים את המכונית בחניון  מול הלונה פארק, מוצאים אזור בו מרוכזים גן שעשועים, הרכבת, שיט בסירות, פינת החיות, ורכיבה על סוסי פוני.   במקום גם בית קפה ושרותים ציבוריים נקיים, כך שאין צורך להסתובב הרבה בפארק.

האיזור הזה מספק לנו מידי כמה שבתות בבוקר בין 10:00-13:00 תעסוקה נהדרת ליהונתן.   תמיד אנחנו נוסעים ברכבת והוא מרותק.  העלות היא 10 ש"ח לאדם והרכבת עוברת במקומות היפים בפארק במשך 17 דקות.

בפינת החיות, שהיא בדרך-כלל מוצלת, יהונתן משתגע מהטווס.  הטווס מחזר אחרי הטווסה (טווס "בת"). בתהליך החיזור ומשיכת תשומת הלב הוא פותח את נוצותיו היפות ומנער אותן תוך כדי רעש של רעידת הנוצות וזה מקסים ומעניין לילדים. הפינה היא חופשית וללא עלות.

בשבת האחרונה החלטנו להושיב אותו על סוס פוני, או כפי שיהונתן קורא לו סוס "פוניק". להפתעתנו הוא התיישב כמו בוגר ונהנה מאוד מכמה דקות רכיבה, תוך כדי שירה סוערת "עגלה עם סוסה", "רוץ בן סוסי"… חשבנו שהוא קטן כדי לרכב אבל היה ממש בסדר. כמובן שתפסתי אותו תוך כדי רכיבה וגם חטפתי שתי מכות קלות מהסוס.  אני בסדר ולסוס שלום.  (עלות 20 ש"ח לכמה דקות רכיבה).

לסיכום, אם אין לכם רעיון לשבת, אז זה בילוי מהנה עבור הילדים וגם עלותו זולה לעומת מקומות אחרים.

הורים, איך נראה אחה”צ שלכם?

ינואר 13, 2010

אחה"צ עם הילדים הוא "תלוי עונה", קיץ/חורף. בתקופה הזו של החורף קצת אחרי השעה 17:00 כבר מחשיך ושלא לדבר על ימים קרים. כשאני מוציאה את יהונתן מהגן ב- 16:00  כמה זמן נשאר להיות בחוץ, אם בכלל?  אם קר מאוד והרוחות חזקות אני מיד עולה איתו הבייתה. 

יש ימים שאם מזג האויר מרשה לנו אז אני בבוקר מתארגנת על אוכל ליהונתן לאחה"צ ולוקחת את האוכל איתי לעבודה, אוספת את השובב מהגן ב- 16:00 וישר הולכים לאחת הגינות בשכונה. 

בימים שלא כדאי להיות בחוץ למרות שרוצים מאוד יש לי מה לעשות בבית וזה אפילו כייף. אני יושבת איתו בסלון על מזרון ומשחקים, משתגעים.  בונים, הורסים, נופלים…מחרבים ומחרבנים (גם זה קורה).

כשהטלויזיה ברקע ולפעמים מושכת את תשומת ליבו, אנחנו קוראים סיפור, אוכלים, משחקים במחבואים ו"קוקו" (זה הלהיט התורני).  הוא מתחבא ואני כאילו לא יודעת איפה הוא ודואגת עד שהוא מופיע בצחקוק ואומר "אני".

 אני מודה ומתוודה שאני לא מהאמהות שכל זמן שאפשר אז צריך להיות בחוץ, שעות על גבי שעות.  גם בתור ילדה לא הייתי כזו. לא הייתי ילדת רחוב. אותי חינכו שהבית הוא לא עונש. להיות בבית זה גם מקום שאפשר להעביר בו את שעות הפנאי. הייתי יושבת ומעסיקה את עצמי יפה מאוד מילדותי, בבובות, טלויזיה, ספרים, ולימודים.  לעומת זאת יש אמהות אחרות עם ילדים בגיל של יהונתן שהשהייה בבית קשה להן וכל הזדמנות יוצאות החוצה. זה כמובן בסדר וחשוב, אבל לא פחות חשוב לדעת גם לשקט בלי קוצים בתחת.

איך אצלכם?

לכם ההורים: מאגר המידע של אתר "דרך המילים"

דצמבר 20, 2009

בהמשך לפוסט שלי בנושא הביבליותרפיה והפוסט שלי באתר "אמהות אובדות" על ללמד פעוטות לאהוב לקרוא, שוב אני חוזרת לאתר "דרך המילים" ומבקשת לפרט יותר על פעולותיו ותרומתו הגדולה לנו ההורים. האתר מעבר להיותו מרכז מידע בנושאי הורות ומשפחה עבור ארגונים גדולים וגני ילדים ומוסדות חינוך, הוא גם מאגר מידע עבורנו ההורים. ניתן להזמין באופן פרטי, בתשלום, רשימות ספרים בנושא הדרוש לכם עבור ילדיכם.  רשימות ספרים עפ"י נושא ספציפי, גיל, והמלצות רלוונטיות לילד שלכם. החומר נלקח מספרות ילדים, ספרות עיונית ועוד.

אורלי נעמה אלקריב, מייסדת ומנכ"לית החברה, מפרסמת את מאמריה על ספרות ילדים גם באתר YNET.   אני מצרפת לכם מספר מאמרים שלה בנושאים שונים.

ספר לכל שלב: יש לי אח קטן

חיות מהאגדות: ספרים שכדאי לילדים להכיר

ספרים שיעזרו לילדים להתמודד עם גירושין

ספרים שישכנעו ילד להתרחץ

ספרים לילדים שמפחדים

על אתר "דרך המילים": מרכז נעמה למידע חברתי

נובמבר 9, 2009

אתר "דרך המילים":מרכז נעמה למידע חברתי הוא מרכז מידע על הורות ומשפחה ותוכלו למצוא בו עניין רב. האתר פועל בתחום הפצת המידע והידע בארגונים חינוכיים, גני ילדים ומעונות ועוד. (לקוח מהאתר)

 מייסדת האתר היא אורלי נעמה אלקריב, חברתי היקרה מפז.  סיימנו יחד תואר שני (MA)בלימודי מידע מטעם אוניברסיטת בר-אילן . היא מייסדת ומנכ"לית האתר. התמחתה בספרות ילדים, ביבליותרפיה, תחום חיות ואובדן ושכול במשפחה.

כנסו לאתר דרך המילים ותתרשמו.  כל אחד ואחת מאיתנו זקוקים לא פעם להכוונה כהורים לילדים, כמחנכים וכמכוונים את הקטנים בחייהם.  האתר יהיה לעזר רב.

                                                                                                                              שלכם

                                                                                                                                          מיכל

ייסורי אמא

נובמבר 9, 2009

שלום לכם,

 אחרי זמן רב שלא כתבתי, אני חוזרת ומקווה למצוא את הזמן והעניין להיות כאן ולכתוב לכם את כל מה שיש לי לומר.

קראתי לפוסט הראשון של אחרי תקופת בצורת הכתיבה  "ייסורי אמא". כל אחת ואחת מכן שהיא אמא כבר מבינה אותי. זה גם הנושא שדחף אותי לשוב ולכתוב ובכך ליצור קשר אתכן, האמהות (וגם כמובן האבות) כדי לשוחח על הנושא ולראות איך אתן חיות את חייכן עם ילדים, להתייעץ, לראות איך אפשר לשפר את המצב, לשמוע מה אתן אומרות לעצמכן על הייסורים הללו.  האם אפשר להדחיק אותם?  מה אני יכולה לומר לעצמי כדי לא להיות ביקורתית מדי ולהבין שזהו המצב ואולי אף לקבל אותו בהבנה?!

אני אזכיר לכן ששמי מיכל, אמא כמעט שנה וחצי ליהונתן בכורי. נשואה ליהודה.  שנינו עובדים משרה מלאה.   ואני אף עובדת שתי משמרות ערב וכשחוזרת בשמונה בערב הוא כבר ישן.  אני עובדת קרוב לבית ויום עבודה של 7.5 שעות.  כשאני עובדת ערב יהונתן נמצא עם הסבא והסבתא שמקיפים אותו באהבה גדולה במקומי.

 ובכל זאת…גם לעבוד משרה מלאה וגם לנהל את הבית..חברות, בחיי שגיליתי שזה לא פשוט ועל מנוחה ורוגע אין על מה לדבר. לא חשבתי שכך ייראו פני הדברים.   וכל זה לא סותר שאני רוצה עוד ילד אחד (רצוי ילדה).

איך אתן מסתדרות עם יותר ילדים, איך אתן שומרות על בית נקי?  והבית שלי נקי ומצוחצח. מבלי להישמע אובססיבית בענייני ניקיון.  וזה לא שאני שוטפת כל שבוע, אלא כל שבועיים וחצי-שלושה!  (אתם מבינות נכון, אני הפיליפינית בבית, מבחירה). אני רואה בתים של חברות והם מבולגנים ומלוכלכים.  אצלי מסודר וחושבים שאני כל יום מנקה..פשוט כי סדר חשוב לי.  לא רוצה הרים של כביסה ובית מלא אבק. 

גם כשיש לי בוקר פנוי לשעתיים, לפני משמרת ערב, אני כבר לא יודעת את נפשי מה לעשות קודם. לישון (לא אופציה), לעשות קצת הליכה בחדר כושר, להיות בבית ולסדר עוד משהו.. או קצת קניון וקניות. לקרוא?  שזה דבר שאני מאוד אוהבת!  אין לי יכולת להתרכז ולנוח.  מה קורה כאן? מה קורה לי?

 ולסיום הייסורים האלו שלי, לפני שתשקעו לתוך הייסורים שלכן, הכנתי רשימה מסודרת שלהם:

*עובדת משרה מלאה

*עובדת פעמיים בערב ולא מספיקה להגיע לפני שנרדם

*הוא 7-8 שעות בגן ולא רק עד 13:00

*כשמביאה אותו מהגן  רוצה לשבת נטו רק איתו ולהיות איתו מבלי להתעסק בבישולים ועבודות בית

 *אין לי עוזרת בית ואם הייתה בטח לא הייתי מרוצה.

 *כשהוא חולה – מאשימה את עצמי שלא הלבשתי אותו כמו שצריך

*כשהוא מקבל מכה, אולי לא שמרתי עליו כמו שצריך.

*כשאני מתעקשת איתו על גבולות והוא בוכה, עצוב לי וחרא לי…אבל גבולות צריך לשים

*האם אני מחנכת אותו כמו שצריך???

כדאי לי להפסיק,  לשמור עוד לפעם הבאה…………..

                                                                                                              שלכם בייסורי אמא

                                                                                                                           מיכל

  יהונתן

מומלץ לכל אמא, ליהיא תודה.

מרץ 6, 2009

הספר אשת חיל, הוא הספר הראשון שקראתי (במשך כמה שבועות אמנם) אחרי לידת בני יהונתן.

 לא כל הכתוב בספר הוא העתק של חיי, ממש לא.  אבל בתור אחת שמבינה בביבליותרפיה (תרפיה באמצעות ספרים) זהו ספר must לכל אחת.   התהליכים הנפשיים שעוברת המחברת ולא מתביישת לכתוב אותם ולומר בעצם מה שכל אחת מרגישה – עוזרים להבין שאנחנו לא היחידות שמרגישות כך. היא מספרת בפתיחות רבה ובגילוי לב נדיר על מה קורה בבית אחרי לידת הילדים.   הדגשים על הזוגיות שאחרי הלידה  וגם על גילוי "המיוחדות" של הבת שלה.

 מומלץ ולא קשה לקריאה, כפי ששמעתי מכמה חברותיי.   היא לא מבקשת רחמים.  היא מספרת באיפוק ובכבוד רב על חייה.

 ליהיא לפיד/אשת חיל


%d בלוגרים אהבו את זה: