Archive for the ‘גמילה מחיתולים’ Category

גן טרום טרום חובה לילדים עם קשיי גמילה – סיכום שנה

ספטמבר 4, 2014

אז מה היה לנו כאן…

כמו הרבה הורים חשבנו ששלחנו ילדה גמולה לגן (פלוס מינוס).   עם תחילת השנה התגלה הקושי של הילדה בהסתגלות לגן עירייה – כשכל חבריה גדולים ממנה והיא קטנה.  היה הרצון להחזיר לגן הפרטי – אך זה נסגר.  החלה רגרסיה של הגמילה.  אני חוסכת לכם את התיאורים הלא היגייניים.  הלכנו לייעוץ וממשיכים, זה תמיד טוב, סוג של "הדרכת הורים", לא נולדנו הורים…

ערכתי עבורכם את סיכום השנה שלנו בנושא,  ועכשיו התחלה חדשה בגן חדש  עם צוות שאנו מכירים מהילד הבכור ושיהיה בהצלחה לאהובה המתוקה שלנו!!

אז ככה:

צוות הגן שאומר שהוא רגיש למצב של הילדה ובפועל אין לדעת (כשדלתות הגן נסגרות הטון משתנה)

ילדה חרדה ופוחדת ללכת לגן כי הסייעת אומרת לה משהו "לא יפה בשירותים" (דברי הילדה)

ילדה שלא רוצה ללכת לגן והלב נקרע

סייעת שמדי פעם זורקת לפח מכנסיים של הילדה כי הקקי של הילדה מעצבן אותה וכך היא מענישה את ההורים (יש הודאה של הגננת בווטסאפ שזה נכון. ואין קשר ללכלוך …)

גננת וסייעת שלא מבינות איך זה שזה לא "עובר לה"…ושואלות "האם שוחחת איתה" ? (כאילו שמדובר בילדה בת שש עשרה לפחות)

כפפות חד פעמיות שהונחו על ידי בתיק של הילדה לסייע לצוות לניקוי הילדה- מוצאות מהתיק לצרכים אחרים. (השיא: ילד יוצא מהגן ואומר לאמא שלו שהסייעת נתנה לו לשחק עם כפפות).

גננת שמתקשרת ליועצת שלנו בסוף השנה בשביל כסת"ח – מילוי טפסים, וטוענת שהיא עשתה כמו שהיועצת אומרת מבלי שבכלל הקדישה זמן להקשיב ליועצת.

שתיקה שלנו ההורים נוכח ההתנהגות המתוארת למעלה , פן יאונה לילדה משהו בעקבות תלונה…

תהי השנה החדשה מוצלחת יותר!

מודעות פרסומת

ספרים בנושא גמילה מחיתולים, מומלצים וגם כאלו שלא..

מאי 23, 2011

אנחנו בגמילה וזה עובד לא רע. כמובן  שיש מקום לשיפור המצב ההיגייני…

כל כך הרבה קראתי בנושא ואין לי עצות מועילות שטובות לכולם. כל ילד הוא עולם בפני עצמו וההורים הם אלו שמכירים אותו הכי הכי.

כן חשוב להיות חיובי ותומך ומפרגן ולא נוזף בילד עם יש פספוסים. אצלנו יהונתן אוטוטו בן שלוש ובגיל כזה לא נראה לי שלסיר יש מקום בתהליך הגמילה (ובטח לא לשים את הסיר בסלון או בחדר). אומרים שלסיר יש שימוש "ביניים"  בגילאים שנה-שנתיים, לפני הישיבה בשירותים.

חשוב להבין שלא תמיד הילד בא ביוזמתו לבקש להסיר את החיתול ועל ההורים ליזום מהלך, כאשר יש סימנים מקדימים שהילד מוכן נפשית ופיזית ולא עובר שינוי בחיים (כמו אח חדש, גן חדש, מעבר דירה וכו'). כמו כן, כדאי לפני התחלת התהליך לדבר על זה ולמצוא משפט מספר נחמד ולשיר את זה, לנו יש משפט כזה שנמצא באחד הספרים המומלצים למטה: יומבה קומבה ימבוטר – לא רוצה חיתול יותר, יומבה קומבה ימבוטנים – אני רוצה רק תחתונים..

ושיהיה בהצלחה והרבה אורך רוח!

מתוך כתבה על גמילה מאתר מעריב   http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/850/957.html

"דידו": שיר על סיר     מאת מיריק שניר

סיפור קצרצר של מיריק שניר, כרגיל.  על דידו הארנב שרוצה לעשות צרכים על סיר. לא כל כך יוצא לו אבל הוא לא מתייאש.

הסיפור קצר וללא הרבה מלל ומחורז. חביב בעיניי, לא יותר מזה.

לא רוצה חיתול      מאת רן כהן אהרונוב,  איירה ליאת גרוסמן

 ערן עדיין בחיתולים וחברו יואב כבר לא. ערן מבקש מהגננת להסיר את החיתול ובכך להיות עם יואב ביחד בשירותים. בהתחלה יש קשיים אבל אח"כ כייף.

בעיניי הספר הכי נחמד בנושא גמילה מחיתולים. יש לגיטימציה לפספס וזה בסדר.  יש גם שורות שחוזרות על עצמן ומחורזות וניתן לעשות בהן שימוש אצלכם!

סיר הסירים     מאת  אלונה פרנקל

אמא של נפתלי (הגירסה לבנים) או אמא של ציונה (הגירסה לבנות) – מספרת לנו על הילד/ה ועל איך הם עושים את צרכיהם מיום היוולדם ועד עתה, כשהם גמולים. הספר מצליח מאוד בעולם ותורגם לכמה שפות. במבוא לספר מדגישה הפסיכולוגית שזה בסדר לשוחח עם הילד/ה על קקי ופיפי ולומר בקול רם ובמילים ברורות את האיזורים האלו בגופינו. נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בנושא גמילה מחיתולים.

דובי חבובי

עושה כמו גדול!    מאת סמדר שיר

הסיפור על משפחת דובים, אמא ואבא והדובי חבובי הקטן שעובר תהליך של גמילה.

סיפור נחמד וחביב על ילד שלומד שגם הוריו יושבים באסלה ועושים קקי ופיפי.

"סיפור בית שימוש"   מאת אנדריאה ויין

סיפור "הסבר" לילדים, למה ילדים גדולים יכולים ללכת אל האסלה ולמה חיות לא!  ספר זורם על חיות, שמדברות ללב הילדים. אך המסר בדף האחרון שהאסלה היא רק לילדים גדולים לא קשור לתוכן הסיפור .  העניין שחיות לא יכולות ללכת לאסלה ובני אדם כן.  אז מה פתאום בסוף מדברים על "גדולים".   בקיצור בעייה באמינות התוכן.    אני אישית נותנת קרדיט לילדים על ההבנה שלהם, לא הייתי מקריאה את הספר הזה.   אם כן תחליטו להקריא, תמציאו כמה מילים משלכם, גם זה אפשרי.

"מיטה רטובה": סיפור של מאבק

כתב: מיכאל לוי    איירה: אלישבע געש

ליותם  – שלפוחית השתן מתחילה להתנפח…וכל פעם הוא עסוק בדבר מה. פעם משחק עם קוביות, פעם שותה, ולא הולך לרוקן את השלפוחית בשירותים. עד שבלילה אחד משהו רטוב קרה במיטה, בזמן השינה.

קיימים עוד ספרים כמובן בנושא אבל הם היו מושאלים בספרייה העירונית.   אחכה להם ואפרסם בהקדם שוב פוסט מעודכן עם ספרים נוספים.


%d בלוגרים אהבו את זה: