הפרעת קשב: הורים או ילדים

היום קראתי ב- YNET מאמר של הפסיכולוג גיל ונטורה על הפרעת קשב שלנו ההורים. כמה שהוא צודק. מרגישה את זה על עצמי. את עודף הגירויים שקיימים בתקופה שלנו לעומת תקופת הילדות שלי, שלכם. אני בתור תלמידה בבית הספר ובכלל הייתי מאוד קשובה, מרוכזת, אחת שיש לה "תחת" ללמוד. גם אני כנראה נפלתי לתוך עומס הדברים שנדחפים לנו לראש, בתיבת הדואר, בתיבת הדואר האלקטרוני, במחשב, בטלויזיה, בשלטי החוצות, ע"י החברים, העיתונים ודרך…מה לא?

המאמר תפס אותי בתקופה שבעלי כבר אומר לי תעשי "סטופ", הפסקה במחשבות ובלחץ האירועים והמעשים, תנוחי לרגע. צודק. אני חייבת לעשות זאת למעני ולמען בני, שהוא לא יפול במלכודת הזו. בבית אוכל למזער את הנזק אבל מה בשכונה, שם הוא רואה מה יש לאחרים, אוטו אוטומטי כזה, משחק כזה וכזה…ומה בגן, ובמקומות אחרים שאנחנו מסתובבים איתו.

נקודה למחשבה.

לגבי גיל ונטורה, הוא פסיכולוג ומנחה קבוצות/סדנאות ומפרסם מדי פעם מאמרים על הורות וילדים. אני מתחברת מאוד לחשיבה הזו שלו.  שפויה, לא נתונה לרוח הכללית ולטרנדים אופנתיים. חשיבה מציאותית והגיונית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: