הריון שני, מצפים. מתרגשים, חוששים.

כן, עכשיו אני כבר מודה גם פה שאני בהריון.  חודש חמישי ואני כבר לא חוששת להתודות.  יש כבר בעיטות קלות וזה נחמד.

בדיוק כשיהונתן חגג לפני שבוע וחצי יומולדת שנתיים החלטתי שאפשר לכתוב על זה בבלוג. גם על זה שהיה בן שנתיים.  התעכבתי קצת כיון שעברתי לכאן, לוורדפרס מבלוגלי וזה לוקח זמן להתרגל וניסיתי ועדיין להבין יותר את המקום הזה.  

זו רשומה ראשונה כאן ואני מקוה שהפוסט ייצא טוב. עם הזמן אצרף תמונות.

וחזרה להריוני המתקדם.  הבדיקות יצאו בסדר גמור.  יש הרבה מחשבות על איך נסתדר עם שניים. גם בבית, ביום-יום וגם כמובן כלכלית.  נראה לי שהשנתיים הבאות יהיו קשות. ההוצאה על שניהם לדעתי תגיע ל 6000 ש"ח רק גנים/משפחתון.  אח"כ יהונתן יהיה בגן עירוני בודאי אבל גם אז ההוצאה עדיין גדולה. וזה רק גנים בלי כל "המסביב".

חשבתי לעצמי, שהוצאה חודשית גדולה כזו לא חוזרת על עצמה כשהילדים בבית הספר.  נכון שמשלמים לבית הספר ולמסיבות, לצעצועים ולבגדים, לפינוקים וחופשות, אבל סכום חודשי כזה!!!!  ואני אפילו לא מזכירה אוכל, חיתולים וסימילאק!

לגבי השהות עם הילדים אחר הצהריים, אני עושה צעד ענק מבחינתי ומתחילה לנהוג.  עד עכשיו זה לא קרה למרות שאני מחזיקה ברשיון כבר שנים רבות. פחדתי.  והאמת שלא הייתה לי סיבה "מוצדקת" לקנות אוטו.  קניתי אוטו נחמד ואני מתגברת על החששות.  אין ברירה זה כבר לא מותרות.  אני משדרגת את החיים שלי כדי שפיזית יהיה לי קל יותר וגם זמן הנסיעות יתקצר.  וזה כמובן משמעותי.

בפוסט הבא אצרף לכם קטע וידיאו מיום ההולדת של יורש העצר יהונתן הראשון, הוא התרגש והיה מרגש!

תגובה אחת to “הריון שני, מצפים. מתרגשים, חוששים.”

  1. טובה Says:

    יקירה!!!! בשעה טובה!!!
    איזה יופי של בשורה! שיעבור בבריאות ובקלות!!!
    שמחה לבשר לך שלפני חודש ילדתי בשלישית והפעם בת.
    חיבוק גדול!!!
    טובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: